כניסה
הרשמה לניוזלטר

מחקר חדש באוניברסיטת תל אביב מדגים שגם כשמדובר בחישובים מתמטיים, המנגנונים האינטואיטיביים שלנו מצביעים על הפתרונות הנכונים

רקפת תבור | 17 בדצמבר 2012 | מדע וטכנולוגיה | 4 דק׳

מחקר: יש משהו באינטואיציה שלנו

באוניברסיטת תל אביב נערך מחקר שבחן את יכולת החישוב האינטואיטיבית שלנו. לנבדקים הוצגו שתי קבוצות מספרים שונות, והם התבקשו להעריך לאיזו קבוצת מספרים יש ממוצע גבוה יותר. כיוון שהמספרים הוצגו במהירות על מסך המחשב, הנבדקים לא היו מסוגלים לזכור את המספרים וכמובן גם לא לחשב בצורה מסודרת את הממוצע שלהם. אולם ב-90 אחוז מהמקרים "תחושת הבטן" של הנבדקים ידעה לזהות לאיזו קבוצת מספרים ממוצע גבוה יותר.
כשהוצגו לנבדקים סדרות קצרות יחסית, בנות שישה ערכים, החישוב האינטואיטיבי היה קצת פחות מדויק – רק ב-65 אחוז מהמקרים הנבדקים בחרו בקבוצה המיטבית, אבל כשאורך הסדרה עלה ל-24, שיעורי ההצלחה עלו ל-90 אחוז.

כפי שמסביר בריאיון לאפוק טיימס פרופ' מריוס אושר מבית הספר למדעי הפסיכולוגיה באוניברסיטת תל אביב השותף למחקר, בשנים האחרונות התברר שכשאנחנו באים לקבל החלטות, מעורבות בתהליך שתי מערכות שונות.

אחת מהן, המוכרת לחוקרים כבר שנים רבות, היא המערכת הרציונלית, האנליטית, ששוקלת את ההיבטים השונים לעומקם. כשמדובר בחישובים מתמטיים היא מתמודדת איתם בעזרת אוסף כללים ותהליכי עבודה מובנים, "לפי כללי אריתמטיקה שלמדנו ושיננו", מסביר פרופ' אושר.

כתבות נוספות שעשויות לעניין אותך
תמונת אילוסטרציה: Shutterstock
המציאות שמעלינו: הפיזיקאי שמציע שתודעה אינה מוגבלת למוח בלבד

רקפת תבור

איור אילוסטרציה: מגזין אפוק
האם גלילה בסמארטפון גורמת ל"ריקבון המוח"?

רקפת תבור

המבוגרים שאינם מזדקנים: סודותיהם של "מבוגרי-על"
המבוגרים שאינם מזדקנים: סודותיהם של "מבוגרי-העל"

רקפת תבור

עבור נאס"א הנושא חיוני במיוחד לקראת משימות ארוכות טווח לירח ולמאדים. לאנשים פרטיים – זה עשוי להיות אתגר בכל הקשור ל"תיירות חלל"
כשהגוף חושב שהוא מותקף: המחיר הביולוגי של המסע לחלל

רקפת תבור

טכנאי מטפל בתעלת הפלזמה של מתקן ונדלשטיין 7-X
במעבדה בגרמניה הצליחו לכלוא את "אש השמש" ל-43 שניות, ולהצית תקווה חדשה

רקפת תבור

האנשים שמדברים לעצמם – ומשנים את ביטוי הגנים בגופם
האנשים שמדברים לעצמם – ומשנים את ביטוי הגנים בגופם

רקפת תבור

שתפו: