הרשמה לניוזלטר

מהו סודם של האצנים מאפריקה שרצים בלי מאמץ ושוברים שיאי עולם, והאם הגורם הוא גנטי כמו שנהוג לחשוב? מאמן הריצה הבריטי שיין בנזי יצא לפצח את התעלומה מאחורי הרצים הטובים ביותר בעולם, וגילה את הסיבות הקשורות באופן הריצה ובצורת האימון

דינה גורדון | 15 באוקטובר 2020 | פסיכולוגיה | 13 דק׳

האמנות הנשכחת של הריצה

שיין בנזי חיכה בעצבנות ליריית הפתיחה של אחד מהמרוצים הקשים בבריטניה – Grand Union Canal Race – שאורכו 233 ק"מ. מסלול המרוץ נמתח לאורך תעלת המים המחברת את העיר ברמינגהם ללונדון. בנזי עשה מבחינתו את כל ההכנות הדרושות למרוץ: הוא התחיל באימונים של ריצות קצרות – עשרה ק"מ, והמשיך בהדרגה לאימונים קשים של ריצות יותר ויותר ארוכות עד שהגיע להתאמן למרחקי אולטרה מרתון (מרחקים העולים על כ-42 ק"מ). במהלך האימונים, שהגיעו עד 80 ק"מ, הוא נאבק בגבורה בכל אותות הסבל והמצוקה שגופו שידר לו אחרי הריצות הארוכות. הוא התעלם מהעייפות הקשה, מפציעות וממחלות, והיה נחוש לחזק את כוח הסבל שלו ולסיים את המרוץ בהצלחה. אבל כאשר הגיע רגע האמת, במרוץ עצמו, כל האימונים המפרכים לא עזרו לו. כאבים עזים בברך הכריעו אותו, והכריחו אותו לפרוש מהמרוץ לאחר 112 ק"מ.

אבל הכישלון הצורב לא ריפה את רוחו של בנזי. שנה לאחר מכן, נחוש יותר מתמיד, הוא החליט שוב להשתתף במרוץ. הפעם הוא החליט להתאמן קשה עוד יותר: לרוץ ריצות ארוכות יותר, ולחקור כל דבר אפשרי שיעזור לו להיות רץ טוב יותר. אחרי הכול הוא עצמו היה מאמן ריצה והכיר היטב את כל רזי המקצוע. הוא היה משוכנע, כמו כל הרצים האחרים, שנעליים טובות יותר, ג'ל מיוחד, תוסף מזון או דיאטה מיוחדת, ובעיקר אימונים מפרכים ישפרו את הריצה שלו. בתום השנה הוא שוב עמד על קו הזינוק. ושוב הכאב בברכיים הכריע אותו והוא פרש באמצע המרוץ.

כחלק מעבודתו בתור מאמן ריצה, עזר בנזי לספורטאים להתמודד עם פציעות וכאבים. הוא ראה שספורטאים רבים סביבו נמצאו במצב דומה לשלו, ואפילו אלו שניצחו בתחרויות, סיימו אותן במקרים רבים פצועים וכואבים. בנקודה זו הוא הבין שחסר לו משהו בסיסי בידע ובהבנה כיצד הגוף האנושי בנוי לתנועה, ובאופן ספציפי יותר – לריצה. הוא תהה מדוע אינו רואה בשום מקום, גם אצל רצים מקצועיים מערביים, את הריצה הזורמת והאלגנטית שראה אצל כמה רצים אפריקנים, כאשר צפה בטלוויזיה במשחקים האולימפיים.

שתפו את הכתבה:

שיין בנזי מסביר על עקרונות הריצה הנכונה | [Shane Benzie]

כתבות נוספות שעשויות לעניין אותך
המעגל הסודי של האמנות המודרנית

מאיה מזרחי 19 דק׳

אימם של פיטר וג'יין החליטה לקחת אותם לגלריה לאמנות מודרנית, לצפות בתערוכה בשם "המוות של המשמעות". "האם אמנות היא דבר יפה?" שאלה...

הפסיכולוגיה של אתלט-על

דינה גורדון 12 דק׳

דינה קאסטור, 45, אהבה לרוץ מאז שהייתה ילדה קטנה. בזמן שחברותיה לכיתה היו נפגשות למשחקים ולבילוי משותף, היא העדיפה לבלות בריצה...

החיפוש אחר יופי אמיתי

מאיה מזרחי 12 דק׳

ז ה היה עוד סיור עמיתים מקצועי במוזיאון הסמית'סוניון בוושינגטון בהדרכתו של מנהל המוזיאון, אבל עבור הפרופ' לאמנות ארתור פונתינן...

פרדריק הארט והדרך לזעזע את “הבורגנות השבעה”

חיים נבון 3 דק׳

חיילים אמריקנים שלחמו בווייטנאם התאגדו ב-1979 כדי להנציח את רבבות הנופלים במלחמה. הם אספו...

ללמוד בתוך ארמון

דינה גורדון 10 דק׳

בשכונת עוני קשה ואלימה, שבה רמת הפשיעה היא הגבוהה ביותר בכל פיטסבורג שבארה"ב, שוכן מבנה מפואר ומרהיב ביופיו – ה"מרכז לאמנות ולטכנולוגיה". המבנה...

טור עורך גיליון 321: חלון הזדמנויות

איל לוינטר 3 דק׳

"מספר A17", ציור של האמן האמריקני ג'קסון פולוק מ-1948, ממוקם כיום במקום החמישי ברשימת הציורים שנמכרו במחירים...

תיאוריית המְכָל: כיצד התרבות שאנו צורכים מעצבת אותנו

רקפת תבור 13 דק׳

כבר לפני 2,500 שנה טען הפילוסוף היווני סוקרטס בספרו המפורסם של אפלטון, "פוליטאה", כי עלינו...

כיצד נחשף העצב הרגיש של דיקטטור צפון קוריאה?

מאיה מזרחי 8 דק׳

בינואר 2019 עמד הסופר דאג ויד בכניסה לבית הלבן, כפי שעשה פעמים רבות בעבר. בניגוד לביקוריו הקודמים, באותו יום...

שתפו: