קונצנזוס, אי התאמות, ופערי ידע: עידן ההתחממות הגלובלית

בסוף שנות ה-80 החלו חוקרי אקלים ומדענים לטעון כי הטמפרטורה הממוצעת בפני השטח של כדור הארץ עולה, וצפויה לגרום במאה ה-21 להשפעות סביבתיות מרחיקות לכת: לעלייה בגובה פני הים עקב הימסות הקרחונים בקטבים; לשינויים בתדירות ובעוצמת הגשמים; לחום קיצוני, לשיטפונות, לבצורות, להוריקנים, להכחדת מינים ביולוגיים, לאיום על הביטחון התזונתי, לנטישת אזורים מיושבים ועוד.

החוקרים טענו כי תהליך ההתחממות החל בהדרגה מאז המהפכה התעשייתית (מדידות טמפרטורה עולמיות החלו בערך ב-1850), עקב שימוש מוגבר בפחם, נפט וגז טבעי כמקורות אנרגיה. כאשר דלקים פוסיליים אלו נשרפים לייצור אנרגיה, הם פולטים פחמן דו-חמצני (CO₂) ומתאן (CH₄), שהם "גזי חממה", כלומר הם לוכדים חום באטמוספירה ומביאים לעליית הטמפרטורה בכדור הארץ.