כמעט בכל כיתה בישראל תמצאו ילדים המאובחנים כסובלים מבעיות קשב וריכוז, או מהפרעות אחרות. תיאוריה חדשה באה להאיר על הגורמים האמיתיים לעלייה בכמות המקרים בעשורים האחרונים, ומלמדת כיצד ניתן לסייע לילדים לגלות את כוחם האמיתי ולנתב אותו לטובה
מאיה מזרחי | 7 בפברואר 2023 | פסיכולוגיה | 14 דק׳
לגדל אריות – תיאוריית החינוך הלא קונבנציונלית של ג'ו ניומן
ג'ו ניומן עמד בחדר הבידוד וניסה להיראות אדיש. בצדו השני של החדר עמדה מדיסון בת השמונה שצרחה ודפקה באלימות באגרופיה על חלון החדר במשך 45 דקות.
מוקדם יותר באותו בוקר "התפוצצה" מדיסון על אחד המורים שביקש שתקשיב בשיעור חשבון. היא הפילה את שולחן הכתיבה שלה ויצאה בריצה מדלת הכיתה אל מגרש החניה. אף על פי ששערי בית הספר היו סגורים, לקח לצוות עשר דקות למצוא אותה מסתתרת מתחת למכונית, ועוד עשר דקות למשוך אותה צורחת אל החדר המבודד, שם חיכה לה ניומן.
שבועיים לפני האירוע חיפש צוות בית הספר מומחה לא קונבנציונלי לטיפול בילדים הסובלים מבעיות התנהגות, כדי שיבוא להתבונן במדיסון וינסה לסייע לה, רגע לפני ש"מרימים ידיים". כשמדיסון פגשה את ניומן היא כבר הייתה על "מייצבי מצב רוח" כמו ליטיום. "התרופות לא עזרו לה. התקפות הזעם הפכו ליותר ויותר תכופות וקשות. כבר לא ידעו מה לעשות איתה. הם אבחנו שיש לה הפרעת התנגדות, הפרעה דו קוטבית והפרעות נפשיות", כותב ניומן בספרו "לגדל אריות" (Raising Lions, 2021).
רוצה לקרוא עוד?
להמשך קריאה הירשמו או התחברו
איור: מגזין אפוק
