מה אפשר ללמוד מאברהם לינקולן, הנשיא ה-16 של ארה"ב, שהרכיב צוות מנצח כאשר בחר לעמדות המפתח בממשלתו את יריביו המושבעים

דינה גורדון | 11 ביולי 2018 | פסיכולוגיה | 8 דק׳

צוות של אויבים, האסטרטגיה של אברהם לינקולן

אף אחד לא ציפה שאברהם לינקולן ייבחר למועמד המפלגה הרפובליקנית, בבחירות לנשיאות ארה"ב ב-1861. כולם הימרו על אחד משלושת המועמדים האחרים: ויליאם סיוארד, סנאטור מניו יורק, צ'ייס סלמון, המושל של אוהיו ואדוארד בייטס, המדינאי הוותיק והמוערך ממיזורי. שלושתם נולדו במזרח ארה"ב – התעשייתי והמתקדם, למדו משפטים והיו בעלי השכלה רחבה. הם רכשו ניסיון עשיר בפוליטיקה ופופולריות בציבור, היה להם אגו חזק ושאיפה אדירה להגיע לכס הנשיאות.

על לינקולן לא הימרו כי הוא היה שונה מאוד מהמועמדים האחרים, כפי שכותבת ההיסטוריונית וזוכת פרס פוליצר להיסטוריה, דוריס קירנס-גודווין. גודווין התמחתה בכתיבת ביוגרפיות של נשיאי ארה"ב, והביוגרפיה שלה על לינקולן Team Of Rivals (2005) זכתה בפרסים רבים, ואף הפכה לסרט מצליח בבימויו של סטיבן שפילברג (2012).