מדוע אנחנו צריכים להפסיק לומר: "אני יודע כיצד את מרגישה"

כולנו מתנהגים כך באופן לא מודע, רוב הזמן. אנשים שנמצאים בצרה או במצוקה זקוקים שיקשיבו להם, שיכירו במה שהם עוברים. ואנחנו, רוב הזמן, מעבירים את מוקד השיחה למה שמעניין אותנו יותר מכול – אנחנו עצמנו. הסוציולוג צ'רלס דרבר מכנה את הנטייה הזאת "שיחה נרקיסיסטית". הוא מבחין בין שני סוגי תגובה בשיחה: תגובה של הסטה ותגובה של תמיכה. במקרה הראשון אנחנו מסיטים את מוקד השיחה ומעבירים אותו אל עצמנו, ובמקרה השני אנחנו נותנים לאדם השני תמיכה. למשל, אם חברה מספרת: "אני מותשת מרוב הלחץ בבית ובעבודה". תגובה אחת יכולה להיות: "גם אני ככה, אני לא נרדמת בלילה מרוב לחץ". תגובה כזאת מסיטה את מוקד השיחה אליכם. תגובה אמפטית ותומכת יותר יכולה להיות: "איזה לחץ יש לך בעבודה"?