לפני יותר מ-70 שנה פיתח פרסומאי אמריקני שיטה שנועדה לעזור לאנשים לחשוב יחד ולהעלות רעיונות יצירתיים. אלא ששורה של מחקרים גילתה כי דווקא חשיבה קבוצתית עלולה לפגוע ביצירתיות. מה בדיוק משתבש בסיעור מוחות, ואילו דרכים מציעים החוקרים כדי לשפר אותו?
איל לוינטר | 9 בנובמבר 2026 | פסיכולוגיה | 11 דק׳
האיש שהמציא את סיעור המוחות – והחוקרים שגילו את הבעיה בשיטה שלו
בארגונים רבים יש טקס מוכר. מנהל מכנס עובדים בחדר, מציג בעיה ומבקש מהם להעלות רעיונות בלי להשמיע ביקורת, בלי לפסול ובלי לחשוש לומר גם משהו מופרך. ההיגיון נשמע משכנע: לכל אחד מהמשתתפים יש ידע, ניסיון ודמיון משלו, והמפגש ביניהם אמור להוליד רעיונות שאיש מהם לא היה מגיע אליהם לבדו. זו ההנחה שבבסיס השיטה המוכרת כ"סיעור מוחות" (Brainstorming).
אבל מאין הגיעה השיטה, והאם היא באמת מקיימת את ההבטחה? בספרו החדש, The Creativity Con, שראה אור ב-20 באוקטובר, חוזר ההיסטוריון ומבקר התרבות תומס פרנק, בין השאר, אל הפרסומאי אלכס אוסבורן, ממייסדי משרד הפרסום BBDO.
אוסבורן החל להשתמש בסוף שנות ה-30 של המאה הקודמת במפגשים קבוצתיים שנועדו להפיק רעיונות באופן שיטתי. ב-1953 פרסם את ספרו Applied Imagination, שסייע להפיץ את השיטה.
רוצה לקרוא עוד?
להמשך קריאה הירשמו או התחברו
איור אילוסטרציה: מגזין אפוק