זרם "הפסיכולוגיה החיובית" צובר תאוצה באקדמיה ובפרקטיקה הטיפולית. למה הוא טוב, האם הוא באמת יכול לפתור בעיות של חרדה ודיכאון וממה צריך להיזהר?

דינה גורדון | 22 ביוני 2014 | פסיכולוגיה | 3 דק׳

הלאה הדיכאון, קדימה האושר

מרטין הצליח להתקבל ללימודים באחד מבתי הספר היוקרתיים ביותר באולבני, בירת מדינת ניו יורק, בזכות הישגיו האקדמיים יוצאי הדופן. הוא ידע היטב שהוריו, בני המעמד הבינוני, יצטרכו להקריב הרבה מאוד כדי שיוכלו לממן את שכר הלימוד בבית הספר. ואילו הוריו לא ידעו על הסבל שיצטרך לעבור בנם, נער יהודי שמנמן ומסורבל, בנסיונותיו הכושלים להשתלב בחברת בני הפרוטסטנים המיוחסים והעשירים, והיהודים בני המעמד הגבוה.

מרטין הבין מהר מאוד שגם אין לו סיכוי ליצור קשר רומנטי עם ברברה, הנערה עם עיני האזמרגד והאף הסולד ובטח לא עם סאלי היפה שנשארת שזופה כל החורף. אבל כמי שבאופן אינטואיטיבי ידע למצוא את החוזקות של עצמו ולהתעלות על החולשות, הוא מצא את שביל הזהב אל ליבן: החנון הגולמני והביישן הפך לכומר המוודה שלהן, לאיש סודן, הבחור הנחמד שאפשר לספר לו על כל כאבי הלב הכמוסים ביותר, ופיו יישאר סגור וחתום.