מה חשב המדען הידוע בכל הזמנים על הקשר בין דת ומדע, בתקופה בה נדמה שהם לא יכולים להיות רחוקים ומנותקים יותר זה מזה
מאיה מזרחי | 9 במרץ 2021 | פילוסופיה | 15 דק׳
איינשטיין ואמונה
בכנס שאירע ב-1929 בניו יורק, נפגשו היסטוריונים, סוציולוגים ומדענים, בהם ההיסטוריון הארי אלמר ברנס, ששנים אחר כך יוכר כמכחיש שואה. החוקרים שוחחו על הקשר בין המדע לדת וכשהגיע תורו של ברנס הוא הציע: "הגיע הזמן שהמדע יעניק הגדרה חדשה לאלוהים". הצהרתו הניבה דיון שבמהלכו טענו מספר דרשנים כי עצם השילוב של אלוהים בשיח המדעי אינו במקום, כיוון ש"למדע אין דבר עם הדת".
כמעט 100 שנה מאוחר יותר, דיון מסוג זה אינו מפתיע אותנו יותר. דמויות מובילות בעולם המדע וההיסטוריה מפרידות לגמרי את הדת והאמונה מהתחומים המדעיים ומקטלגות אותן כ"המצאות" או "סיפורים". כך כותב למשל הביולוג האבולוציוני המפורסם ריצ'רד דוקינס בספרו "יש אלוהים?" שיצא לאור באנגלית בשנת 2006: "אני יודע שאתם לא מאמינים באיש עם זָקָן ארוך שיושב על ענן, אז בואו לא נבזבז עליו הרבה זמן. אני לא תוקף גרסה מסוימת של אלוהים או של אלים. אני תוקף את אלוהים, את כל האלים, כל דבר על-טבעי וכל הדברים העל-טבעיים באשר הם, בכל מקום ובכל עת שהומצאו או יומצאו בעתיד".
גם ההיסטוריון הישראלי המפורסם יובל נח הררי חוזר ומדגיש בספריו ובהרצאותיו כי לדת אין דבר לתרום למדע. "צריך להגיד את זה בצורה מאוד מאוד ברורה מכיוון שיש נטייה הרבה פעמים לערפל את הסוגיה הזאת. העמדה האורתודוקסית במדע זה שאלוהים קיים אך ורק בתור המצאה של בני אדם. [...] אם אתם רוצים לדעת מה באמת העמדה של הממסד המדעי, לדעת מה העמדה האורתודוקסית של המדע [...] תשאלו את המשטרה או את משמר הגבול של המדע – כתבי העת האקדמיים. משמר הגבול שקובע מה באמת נכנס לתוך הטריטוריה שנחשבת מחקר מדעי ומה נשאר בחוץ, בארץ הברבריים של כל מיני פנטזיות ודמיונות ואסטרולוגיות, נומרולוגיות – שלא זוכים להכרה ולחותמת הכשר זה".
רוצה לקרוא עוד?
להמשך קריאה הירשמו או התחברו
איינשטיין במהלך שנות ה-20 | [Hulton Archive/Getty Images]
