תמיכתה הפומבית של טורקיה בחמאס מעוררת את השאלה מדוע מדינות המערב אינן פועלות לסילוקה מברית נאט"ו. סינאן סידי, מומחה ליחסי החוץ של טורקיה ועמית בכיר בקרן להגנת דמוקרטיות (FDD), מנתח את המצב ואת האפשרויות העומדות על הפרק
"מייסדי נאט"ו מעולם לא העלו בדעתם שיתעורר איום פנימי מתוך הארגון"
מאז הקמתה ב-1949, ברית נאט"ו פעלה להגן על חברותיה מפני איומים חיצוניים, תוך התבססות על ערכים ועקרונות משותפים לכל המדינות החברות בה. אחד הערכים המרכזיים היה הלחימה בטרור – נאט"ו מחויבת להגן על אזרחי המדינות החברות מפני איומי טרור ולנקוט אמצעים למניעת מתקפות טרור. במיוחד מאז פיגועי ה-11 בספטמבר 2001 בארה"ב, הגבירה נאט"ו את מאמציה במאבק בטרור, והנושא הפך לחלק בלתי נפרד מהאסטרטגיה הביטחונית של הברית.
אולם מאז הטבח ב-7 באוקטובר, נשיא טורקיה, רג'פ טאיפ ארדואן, בחר להוביל את מדינתו "נגד כיוון הרוח" הזו. ארדואן הביע בפומבי תמיכה בחמאס, איים "להיכנס" לישראל כפי שטורקיה נכנסה לאזורי סכסוך אחרים בעולם, והכריז על יום אבל לאומי בעקבות חיסולו של איסמאעיל הנייה, ראש הלשכה המדינית של חמאס. ב-28 באוגוסט אף אירחה טורקיה כנס שבו קרא בכיר חמאס, חאלד משעל, לבצע פיגועי התאבדות המכוונים נגד ישראלים. בכך, הפכה טורקיה למדינה היחידה בנאט"ו שתומכת באופן מוצהר בחמאס, המוגדר כארגון טרור לפי חוקי ארה"ב והאיחוד האירופי.
אם לא די בכך, בפסגת נאט"ו שנערכה בוושינגטון באמצע יולי, איימה טורקיה לפעול להחרגת ישראל מכל שיתוף פעולה עם הברית. הנשיא ארדואן הצהיר כי "עד שלא יושג שלום מקיף ובר קיימא בפלסטין, טורקיה לא תאשר ניסיונות לשיתוף פעולה בין ברית נאט"ו לבין ישראל".
רוצה לקרוא עוד?
להמשך קריאה הירשמו או התחברו