כניסה
הרשמה לניוזלטר

עד לפני מספר שנים הדעה המקובלת בממסד הרפואי ובציבור הרחב הייתה שצריכת סמים פְּסִיכֶדֶלִיִּים כמו אל…

דינה גורדון | 6 באוקטובר 2022 | מחשבות | 5 דק׳

חלון אוברטון מכה שנית, והפעם: לגליזציה של סמי הזיה בישראל

עד לפני מספר שנים הדעה המקובלת בממסד הרפואי ובציבור הרחב הייתה שצריכת סמים פְּסִיכֶדֶלִיִּים כמו אל אס די (מוכר כ"אסיד") או אקסטזי (מוכר גם כ"סם המועדונים" או "סם האהבה") היא הרסנית ופוגעת במשתמש ובסביבתו. כך למשל נכתב באתר הממשלתי של "הרשות הלאומית לביטחון קהילתי" על השפעות האל אס די לטווח קצר: "עיוות ביכולת המשתמש לזהות את המציאות, לחשוב בצורה הגיונית או לתקשר עם אחרים. […] השפעות לטווח ארוך: פלאשבקים מפחידים, חשיבה לא מאורגנת, פרנויה"[1]. ועל אקסטזי נכתב באתר "נגמלים": "השפעות פסיכולוגיות: הזיות, התנהגויות מוזרות או בלתי אחראיות, לעתים התקפי פאניקה, טירוף"[2].

השימוש בסמים פסיכדליים בישראל, אם אין אישור למטרות מחקר, הוא עד היום עבירה פלילית, עובדה העלולה להשתנות בשנים הקרובות. בינואר השנה התקיים בכנסת דיון ראשון בוועדה המיוחדת לענייני סמים על "שימושים רפואיים ונפשיים בפטריות הזיה". המטרה: לקדם את המחקר על פטריות הזיה ולבנות מנגנון שיאפשר טיפולים מבוקרים בעזרתן.

החומר הפעיל בפטריות המדוברות הוא פסילוציבין, שהשפעתו דומה לזו של הסם אל אס די. ד"ר קרן צרפתי, מנכ"לית "מאפס", מכון מחקר וטיפול באמצעות פטריות הזיה, אמרה בדיון בכנסת כי המכון בראשותה מקדם מחקר על טיפול פסיכותרפי המשלב נטילת פטריות הזיה. המחקר נערך במחלקה להפרעות אכילה בבית החולים שיבא ולדבריה התקבלו כבר אישורי האתיקה לביצוע הטיפול וכעת נמצאים בתהליכים של יבוא התרופה. "מנה מלאה של פטריות מספקת 'סשן' של 8-5 שעות. אין בעיה עם טריפ רע. זאת הזדמנות לעבד את הקשיים, בתנאי כמובן שזה מוחזק ומטופל נכון", הוסיפה[3].

הדיון בוועדת הסמים בכנסת אינו מפתיע. הוא המשך למגמת לגליזציה של פטריות הזיה שהחלה בארה"ב ומגיעה כעת בהדרגה לישראל. ביולי השנה דווח בתקשורת האמריקנית כי ממשל ביידן צופה שמנהל המזון והתרופות האמריקני (FDA) יאשר בתוך שנתיים לגליזציה של שתי פטריות הזיה לצורכי תרפיה[4].

"יותר מדי אמריקנים סובלים מבעיות של בריאות הנפש ושל שימוש בחומרים, שהוגברו עקב מגפת הקורונה, ולכן אנחנו חייבים לחקור את הפוטנציאל של טיפולים הנעזרים בסמים פסיכדליים", נכתב בהודעה ששלח "המִנהל לענייני ניצול לרעה של תרופות פסיכואקטיביות ושירותי בריאות הנפש" בארה"ב, ונחשף ביולי השנה[5]. "ללא חקיקה פדרלית להכשרת חומרים פסיכדליים, אלה העוסקים ברפואה פסיכדלית ימשיכו לחיות במרחב אפור מבחינה חוקית, או לפעול במרחבים תת-קרקעיים לא מוסדרים שבהם לא ניתן להפחית את השימוש לרעה באמצעות ביטול רישיון".

מה שמנסים לעשות אלה המקדמים כעת טיפולים באמצעות סמים פסיכדליים, עשו לפניהם אלה שקידמו טיפולים באמצעות קנאביס. השיטה דומה: קיימת בעיה – אנשים סובלים ממחלה, מכאבים כרוניים או מבעיה נפשית. וקיים פתרון – שימוש בקנאביס או בסמים פסיכדליים. אלא שללא לגליזציה, כלומר ללא אישור חוקי לצרוך קנאביס או סמים פסיכדליים, לסובלים לא תינתן גישה לחומרים אלה.

הסוציולוג ג'וזף אוברטון (1960-2003) הרחיב על השיטה הזו במודל שפיתח בשם "חלון אוברטון", המאפשר לפוליטיקאים, ולמעשה לכל אדם, להפוך רעיון קיצוני שנחשב לטאבו ופסול, ללגיטימי ולמדיניות מקובלת.

בשלב הראשון ב"חלון" יש להוציא את הסמים הפסיכדליים מהטאבו החברתי שמוטל עליהם. מאז שנת 1968, הממשל הפדרלי בארה"ב סיווג סמים פסיכדליים כמו אל אס די, אקסטזי ואחרים כ"חסרי שימוש רפואי מקובל, ובעלי פוטנציאל גבוה לפגיעה"[6]. מה ניתן לעשות כדי לשנות זאת? להתחיל לחקור סמים פסיכדליים במסגרות מבוקרות (מחקרים מדעיים), כיוון שלמדע מותר לחקור כל דבר. מחקרים מובילים לדיונים, ודיונים בפוטנציאל של סמים פסיכדליים מבטלים את הטאבו עליו.

ואכן אתר "בטיפולנט" של הסתדרות הפסיכולוגים בישראל דיווח ש"בישראל נעשו בשנים האחרונות מחקרים על השפעותיהם של פסילוסיבין ו-MDMA לטיפול בדיכאון עמיד ובפוסט טראומה"[7]. ומגזין קנאביס דיווח שחברת "פארמוקן" בשיתוף עם "מכון שמיר", התחילה מחקר שיבחן את השפעת פטריות פסילוסיבין על מחלות שונות כמו אלצהיימר, דמנציה, דיכאון ותחליף אפשרי לאנטיביוטיקה[8].

בהיבט הזה ארה"ב מקדימה את ישראל בשנים רבות. החל משנות ה-90 החלו להתפרסם שם מחקרים מדעיים, שכיום מגיעים למאות, על ההשפעות החיוביות שיש לסמים פסיכדליים על מצבי דיכאון, פוסט טראומה, אלצהיימר ועוד. בארץ, המידע על המחקרים האלו מתפרסם באתרים שונים, בהם אתר מכון וייצמן[9].

השלב הבא במודל של אוברטון מראה שהדרך להביא ללגליזציה של סמים פסיכדליים הוא לנהל דיון של בעד ונגד. חוקרים מזהירים כבר עתה שלמרות תוצאות המחקרים, המחקר על סמים פסיכדליים נמצא עדיין בשלבים ראשוניים, ושימוש שאינו תחת פיקוח מבוקר הוא מסוכן.

לאחר מכן מגיע השלב ב"חלון אוברטון" של הכנסת הנושא ל"תרבות הפופולרית". בישראל כבר עברנו את השלב הזה. ב-2017 נערך בארץ כנס משותף לחוקרים מהאקדמיה ולאמנים בשם "משנים תודעה". במסגרת הכנס נערכה הרצאה על "שירה פסיכדלית עברית" ועל ה"היסטוריה של התרבות הפסיכדלית בישראל"[10]. ובארה"ב, שמקדימה את ישראל, התפתחה מוסיקה פסיכדלית ואמנות פסיכדלית. האקונומיסט דיווח ביוני השנה כי מספר הולך וגדל של חברות בארה"ב גם רוצות להציע לעובדים סמים פסיכדליים לטובת "בריאות נפשית" או במסגרת של חופשת "גיבושון"[11].

הגדילה מכולם נטפליקס, שהעלתה סדרה דוקומנטרית המבוססת על ספרו של מייקל פולן "איך לשנות את דעתך". בסדרה פולן מופיע כתומך נלהב בשימוש בסמים פסיכדליים במצוקות נפשיות כמו דיכאונות, טראומות וחרדות של הנוטים למות. ומעבר לכך, כחוויה רוחנית מעצימה ביותר לכל אדם באשר הוא.

אם הכול ימשיך להתקדם על פי המודל של אוברטון, השלב הבא הוא הבאת הנושא לקונגרס ועריכת הצבעה על לגליזציה בהיקף מסוים. לפני כן יוכל להיערך דיון ב-FDA על הנושא שבסופו תצא המלצה כללית. כמובן שמאוחר יותר, בעיכוב של כמה שנים, זה עלול להגיע גם לאישור בישראל.

וכך הנער שהפך לגבר במסיבת בר המצווה, יוכל להיכנס ל"טריפ" עם כל הכיתה. אולי זה נשמע כמו חלום בלהות עכשיו, אבל אם איש לא יעצור זאת, בעתיד הלא רחוק צריכה של סמים פסיכדליים לשימוש עצמי תהיה חלק מההווי.

References
.1 האתר הממשלתי של "הרשות הלאומית לביטחון קהילתי", "חומרים פסיכואקטיביים, חומרים הזיוניים, אל אס די"
.2 אתר "נגמלים", סוגי סמים, NDMA אקסטזי
.3 "הוועדה המיוחדת לענייני התמכרויות, סמים ואתגרי הצעירים בישראל", בראשות רם שפע, הכנסת, 18 ינואר 2022
.4 Zarley, "The Biden administration is preparing for legal psychedelic within two years", Big Think, August 2022
.5 שם
.6 "Drug Enforcement Administration, Drug Scheduling", DEA.org
.7 טיפול בסמים פסיכדליים: טריפ לריפוי? בטיפולנט, 2021
.8 "מחקר ישראלי יבדוק השפעת קנאביס ופטריות קסם על מחלות הגיל השלישי". מגזין קנאביס, 2020
.9 ד"ר עידו מגן, "לרפא טראומות באמצעות אקסטזי", 2016
.10 "משנים תודעה: לראשונה בישראל כנס פסיכדליה בינלאומי", מגזין קנאביס, 2017
.11 "Bosses want to feed psychedelics to their staff", The Economist, 2022

חלון אוברטון מכה שנית, והפעם: לגליזציה של סמי הזיה בישראל

עד לפני מספר שנים הדעה המקובלת בממסד הרפואי ובציבור הרחב הייתה שצריכת סמים פְּסִיכֶדֶלִיִּים כמו אל…

דינה גורדון | 6 באוקטובר 2022 | מחשבות | 3 דק׳

Shutterstock

עד לפני מספר שנים הדעה המקובלת בממסד הרפואי ובציבור הרחב הייתה שצריכת סמים פְּסִיכֶדֶלִיִּים כמו אל אס די (מוכר כ"אסיד") או אקסטזי (מוכר גם כ"סם המועדונים" או "סם האהבה") היא הרסנית ופוגעת במשתמש ובסביבתו. כך למשל נכתב באתר הממשלתי של "הרשות הלאומית לביטחון קהילתי" על השפעות האל אס די לטווח קצר: "עיוות ביכולת המשתמש לזהות את המציאות, לחשוב בצורה הגיונית או לתקשר עם אחרים. […] השפעות לטווח ארוך: פלאשבקים מפחידים, חשיבה לא מאורגנת, פרנויה"[1]. ועל אקסטזי נכתב באתר "נגמלים": "השפעות פסיכולוגיות: הזיות, התנהגויות מוזרות או בלתי אחראיות, לעתים התקפי פאניקה, טירוף"[2].

השימוש בסמים פסיכדליים בישראל, אם אין אישור למטרות מחקר, הוא עד היום עבירה פלילית, עובדה העלולה להשתנות בשנים הקרובות. בינואר השנה התקיים בכנסת דיון ראשון בוועדה המיוחדת לענייני סמים על "שימושים רפואיים ונפשיים בפטריות הזיה". המטרה: לקדם את המחקר על פטריות הזיה ולבנות מנגנון שיאפשר טיפולים מבוקרים בעזרתן.

החומר הפעיל בפטריות המדוברות הוא פסילוציבין, שהשפעתו דומה לזו של הסם אל אס די. ד"ר קרן צרפתי, מנכ"לית "מאפס", מכון מחקר וטיפול באמצעות פטריות הזיה, אמרה בדיון בכנסת כי המכון בראשותה מקדם מחקר על טיפול פסיכותרפי המשלב נטילת פטריות הזיה. המחקר נערך במחלקה להפרעות אכילה בבית החולים שיבא ולדבריה התקבלו כבר אישורי האתיקה לביצוע הטיפול וכעת נמצאים בתהליכים של יבוא התרופה. "מנה מלאה של פטריות מספקת 'סשן' של 8-5 שעות. אין בעיה עם טריפ רע. זאת הזדמנות לעבד את הקשיים, בתנאי כמובן שזה מוחזק ומטופל נכון", הוסיפה[3].

הדיון בוועדת הסמים בכנסת אינו מפתיע. הוא המשך למגמת לגליזציה של פטריות הזיה שהחלה בארה"ב ומגיעה כעת בהדרגה לישראל. ביולי השנה דווח בתקשורת האמריקנית כי ממשל ביידן צופה שמנהל המזון והתרופות האמריקני (FDA) יאשר בתוך שנתיים לגליזציה של שתי פטריות הזיה לצורכי תרפיה[4].

"יותר מדי אמריקנים סובלים מבעיות של בריאות הנפש ושל שימוש בחומרים, שהוגברו עקב מגפת הקורונה, ולכן אנחנו חייבים לחקור את הפוטנציאל של טיפולים הנעזרים בסמים פסיכדליים", נכתב בהודעה ששלח "המִנהל לענייני ניצול לרעה של תרופות פסיכואקטיביות ושירותי בריאות הנפש" בארה"ב, ונחשף ביולי השנה[5]. "ללא חקיקה פדרלית להכשרת חומרים פסיכדליים, אלה העוסקים ברפואה פסיכדלית ימשיכו לחיות במרחב אפור מבחינה חוקית, או לפעול במרחבים תת-קרקעיים לא מוסדרים שבהם לא ניתן להפחית את השימוש לרעה באמצעות ביטול רישיון".

מה שמנסים לעשות אלה המקדמים כעת טיפולים באמצעות סמים פסיכדליים, עשו לפניהם אלה שקידמו טיפולים באמצעות קנאביס. השיטה דומה: קיימת בעיה – אנשים סובלים ממחלה, מכאבים כרוניים או מבעיה נפשית. וקיים פתרון – שימוש בקנאביס או בסמים פסיכדליים. אלא שללא לגליזציה, כלומר ללא אישור חוקי לצרוך קנאביס או סמים פסיכדליים, לסובלים לא תינתן גישה לחומרים אלה.

הסוציולוג ג'וזף אוברטון (1960-2003) הרחיב על השיטה הזו במודל שפיתח בשם "חלון אוברטון", המאפשר לפוליטיקאים, ולמעשה לכל אדם, להפוך רעיון קיצוני שנחשב לטאבו ופסול, ללגיטימי ולמדיניות מקובלת.

בשלב הראשון ב"חלון" יש להוציא את הסמים הפסיכדליים מהטאבו החברתי שמוטל עליהם. מאז שנת 1968, הממשל הפדרלי בארה"ב סיווג סמים פסיכדליים כמו אל אס די, אקסטזי ואחרים כ"חסרי שימוש רפואי מקובל, ובעלי פוטנציאל גבוה לפגיעה"[6]. מה ניתן לעשות כדי לשנות זאת? להתחיל לחקור סמים פסיכדליים במסגרות מבוקרות (מחקרים מדעיים), כיוון שלמדע מותר לחקור כל דבר. מחקרים מובילים לדיונים, ודיונים בפוטנציאל של סמים פסיכדליים מבטלים את הטאבו עליו.

ואכן אתר "בטיפולנט" של הסתדרות הפסיכולוגים בישראל דיווח ש"בישראל נעשו בשנים האחרונות מחקרים על השפעותיהם של פסילוסיבין ו-MDMA לטיפול בדיכאון עמיד ובפוסט טראומה"[7]. ומגזין קנאביס דיווח שחברת "פארמוקן" בשיתוף עם "מכון שמיר", התחילה מחקר שיבחן את השפעת פטריות פסילוסיבין על מחלות שונות כמו אלצהיימר, דמנציה, דיכאון ותחליף אפשרי לאנטיביוטיקה[8].

בהיבט הזה ארה"ב מקדימה את ישראל בשנים רבות. החל משנות ה-90 החלו להתפרסם שם מחקרים מדעיים, שכיום מגיעים למאות, על ההשפעות החיוביות שיש לסמים פסיכדליים על מצבי דיכאון, פוסט טראומה, אלצהיימר ועוד. בארץ, המידע על המחקרים האלו מתפרסם באתרים שונים, בהם אתר מכון וייצמן[9].

השלב הבא במודל של אוברטון מראה שהדרך להביא ללגליזציה של סמים פסיכדליים הוא לנהל דיון של בעד ונגד. חוקרים מזהירים כבר עתה שלמרות תוצאות המחקרים, המחקר על סמים פסיכדליים נמצא עדיין בשלבים ראשוניים, ושימוש שאינו תחת פיקוח מבוקר הוא מסוכן.

לאחר מכן מגיע השלב ב"חלון אוברטון" של הכנסת הנושא ל"תרבות הפופולרית". בישראל כבר עברנו את השלב הזה. ב-2017 נערך בארץ כנס משותף לחוקרים מהאקדמיה ולאמנים בשם "משנים תודעה". במסגרת הכנס נערכה הרצאה על "שירה פסיכדלית עברית" ועל ה"היסטוריה של התרבות הפסיכדלית בישראל"[10]. ובארה"ב, שמקדימה את ישראל, התפתחה מוסיקה פסיכדלית ואמנות פסיכדלית. האקונומיסט דיווח ביוני השנה כי מספר הולך וגדל של חברות בארה"ב גם רוצות להציע לעובדים סמים פסיכדליים לטובת "בריאות נפשית" או במסגרת של חופשת "גיבושון"[11].

הגדילה מכולם נטפליקס, שהעלתה סדרה דוקומנטרית המבוססת על ספרו של מייקל פולן "איך לשנות את דעתך". בסדרה פולן מופיע כתומך נלהב בשימוש בסמים פסיכדליים במצוקות נפשיות כמו דיכאונות, טראומות וחרדות של הנוטים למות. ומעבר לכך, כחוויה רוחנית מעצימה ביותר לכל אדם באשר הוא.

אם הכול ימשיך להתקדם על פי המודל של אוברטון, השלב הבא הוא הבאת הנושא לקונגרס ועריכת הצבעה על לגליזציה בהיקף מסוים. לפני כן יוכל להיערך דיון ב-FDA על הנושא שבסופו תצא המלצה כללית. כמובן שמאוחר יותר, בעיכוב של כמה שנים, זה עלול להגיע גם לאישור בישראל.

וכך הנער שהפך לגבר במסיבת בר המצווה, יוכל להיכנס ל"טריפ" עם כל הכיתה. אולי זה נשמע כמו חלום בלהות עכשיו, אבל אם איש לא יעצור זאת, בעתיד הלא רחוק צריכה של סמים פסיכדליים לשימוש עצמי תהיה חלק מההווי.

References
.1 האתר הממשלתי של "הרשות הלאומית לביטחון קהילתי", "חומרים פסיכואקטיביים, חומרים הזיוניים, אל אס די"
.2 אתר "נגמלים", סוגי סמים, NDMA אקסטזי
.3 "הוועדה המיוחדת לענייני התמכרויות, סמים ואתגרי הצעירים בישראל", בראשות רם שפע, הכנסת, 18 ינואר 2022
.4 Zarley, "The Biden administration is preparing for legal psychedelic within two years", Big Think, August 2022
.5 שם
.6 "Drug Enforcement Administration, Drug Scheduling", DEA.org
.7 טיפול בסמים פסיכדליים: טריפ לריפוי? בטיפולנט, 2021
.8 "מחקר ישראלי יבדוק השפעת קנאביס ופטריות קסם על מחלות הגיל השלישי". מגזין קנאביס, 2020
.9 ד"ר עידו מגן, "לרפא טראומות באמצעות אקסטזי", 2016
.10 "משנים תודעה: לראשונה בישראל כנס פסיכדליה בינלאומי", מגזין קנאביס, 2017
.11 "Bosses want to feed psychedelics to their staff", The Economist, 2022
כתבות נוספות שעשויות לעניין אותך
פרשנות: זעם בלבנון בעקבות ניסיון של חמאס להקים התארגנות חדשה

יוני בן מנחם

חמאס ניסה לנצל את המלחמה ברצועת עזה כדי להקים התארגנות חדשה בלבנון ולחזק את כוחו הפוליטי במחנות הפליטים בלבנון. בעקבות התגובה הזועמת של פלגים לבנונים, החוששים מתגובת ישראל, נאלץ חמאס להתקפל

פרשנות: צרפת ממשיכה במאמציה למנוע מלחמה כוללת בין ישראל לחיזבאללה

יוני בן מנחם

הערוץ הלבנוני "אל-ג'דיד" דיווח כי ראש המודיעין הצרפתי נועד בחשאי בביירות עם בכירים בחיזבאללה. משלחת צרפתית תגיע בימים הקרובים לישראל כדי לדון ביישום החלטה 1701 של האו"ם ובניסיון למנוע ההסלמה בגבול הצפון למלחמה כוללת

פרשנות: סלאם פיאד – מועמד הפשרה לניהול הרצועה?

יוני בן מנחם

חילוקי דעות חריפים בין ממשלת ישראל לממשל ביידן על אופי המשטר ברצועת עזה בתום המלחמה. לאחרונה עלה שמו של ד"ר סלאם פיאד כאופציה לניהול הרצועה. במי מדובר? והאם הוא באמת רלוונטי לשיקום רצועת עזה ביום שאחרי?

פרשנות: הרמטכ"ל חייב להורות על פתיחת יחידת "חצב" מחדש

יוני בן מנחם

צה"ל סגר לפני שנתיים את היחידה באמ"ן לאיסוף מודיעין ממקורות גלויים הנקראת "חצב". מדובר בטעות גדולה שגרמה נזק למערכת האיסוף של אמ"ן

פרשנות: אין לשלול את האפשרות שהצמרת הצבאית של חמאס תנסה להימלט דרך המנהרות למצרים, ביחד עם קבוצת חטופים

יוני בן מנחם

כוחות צה"ל פועלים באזור ח'אן יונס נגד מעוזי חמאס, בעוד מערכת

פרשנות: העימות סביב הקמת אזור חיץ ברצועת עזה

יוני בן מנחם

ישראל עומדת על זכותה להקים אזור חיץ ברצועה. ארה"ב מתנגדת, והפלסטינים רואים בכך שינוי חשוב באסטרטגיה של ישראל כלפי הבעיה הפלסטינית, שיש להתנגד לו בכל דרך

שתפו: