כשממשלה מחליטה "לשחק קצת" עם ההגדרות כדי שהאמת תתיישר לטובתה
ג'פרי טאקר | 9 באוגוסט 2022 | מחשבות | 5 דק׳
זה נכון, אם "המדינה" החליטה שזה נכון
באוקטובר 2021 פורסם במגזין אפוק ריאיון עם מייסד ויקיפדיה, לארי סנגר, שהקים את האנציקלופדיה המקוונת יחד עם ג'ימי ויילס. סנגר אמר באכזבה כי "ויקיפדיה מקדמת את נקודת המבט של הממסד" והוסיף כי היא "חד-צדדית מתמיד"[1].
הבייבי שהקים, גילה סנגר, התרחק מכוונת המשורר המקורית. לדבריו הוא נשלט כיום על ידי "שלטון אספסוף" – עורכים בעלי אג'נדות פוליטיות, בדרך כלל מכיוון אחד של המפה הפוליטית, המחזיקים בכוח לערוך את האנציקלופדיה כראות עינם, ומציגים לקורא בצורה מוטה נושאים שבמרכז סדר היום. סנגר טען כי עורכי ויקיפדיה למעשה "רוצים לקבוע את גבולות הדיון, ורוצים לקבוע עבורך איך לחשוב על הדברים".
בחודש שעבר קיבלנו המחשה לדבריו, כאשר עורכי ויקיפדיה החליטו לשנות את הדף האנציקלופדי המגדיר מהו "מיתון". הדף נערך 41 פעמים בשבוע אחד[2], עד אשר מנהל הדף החליט בצעד יוצא דופן לחסום זמנית את אפשרות העריכה, כדי למנוע השחתה חמורה של הערך.
מדוע החליטו עורכים בוויקיפדיה להסתער על הערך? רמז לכך אולי ניתן למצוא באותו ריאיון שסנגר נתן למגזין אפוק, כשטען כי "ויקיפדיה מקדמת את נקודת המבט של הממסד".
במהלך חודש יולי החל ממשל ביידן לטעון כי לא קיימת הגדרה מקובלת ל"מיתון", אף על פי שכלכלנים טוענים באופן עקבי כי הסימן הטכני למיתון הוא שני רבעונים רצופים של צמיחה כלכלית שלילית. הגדרה המופיעה במספר חוקים פדרליים בארה"ב[3] ומשמשת את הבנק המרכזי של אנגליה, את הבנק המרכזי של קנדה ומופיעה בספרים רבים במאקרו-כלכלה בתור כלל אצבע טכני המגדיר כניסה למיתון. אפילו נשיא ארה"ב לשעבר, ביל קלינטון, אמר בשנת 2000 כי "מיתון הוא שני רבעונים ברצף של צמיחה שלילית"[4].
אבל בממשל ביידן ניסו לחולל מהפכה. "מה זה מיתון? בעוד שחלק טוענים כי שני רבעונים רצופים של נפילה ריאלית בתמ"ג (בצמיחה) מהווים מיתון, אין זו ההגדרה הרשמית וגם לא הדרך בה כלכלנים מעריכים את מצב מחזור העסקים", נכתב בהודעה שפרסם הבית הלבן באתר האינטרנט שלו[5]. ממשל ביידן טוען כי יש להגדיר מיתון על סמך "מבט הוליסטי" בנתונים: יש להתבונן בהכנסות ובהוצאות של עסקים, בהוצאות של צרכנים ובשוק העבודה. ובהתבסס על נתונים אלה, הם טוענים, "לא סביר" שאנו נמצאים בתחילתו של מיתון.
מדוע ניסה הממשל לשנות את הגדרת המיתון? מכיוון שבסוף יולי, העריכו, יתפרסמו נתוני הצמיחה לרבעון, שככל הנראה יראו כי זהו הרבעון השני ברציפות המסתיים בצמיחה שלילית (דבר שבדיעבד אכן קרה) – מה שרומז כי כלכלת ארה"ב נכנסת למיתון. ומכיוון שבחירות האמצע מתקרבות, חשוב לשמור על תדמית חיובית. "כלכלה במיתון" אינה משרתת זאת.
Shutterstock
כאשר עורכי ויקיפדיה "המקדמים את נקודת המבט של הממסד" ראו זאת הם מיהרו ליישר קו ולערוך במהירות את ההגדרה למיתון. הרעיון פשוט – זה לא מיתון אם משנים את ההגדרה של מיתון. גם ג'נט ילן, מזכירת האוצר של ארה"ב, התגייסה למאמצי ההפיכה והסבירה כי הכלכלה האמריקנית נמצאת ב"תקופת מעבר" בה הצמיחה מאטה אבל לא ב"מיתון". "זו לא כלכלה הנמצאת במיתון", היא אמרה לרשת NBC. "יש האטה ועסקים יכולים לראות את זה וזה בסדר, בהתחשב בעובדה שלאנשים יש עבודה ויש לנו שוק עבודה חזק"[6].
ילן, ביידן ויועצי הבית הלבן, נשענים בדבריהם על הודעה שפרסמה באוקטובר 2020 "הלשכה הלאומית למחקר כלכלי" (NBER), שהיא הסוכנות הממשלתית הקובעת בסופו של יום האם כלכלת ארה"ב נכנסת למיתון או לא. באוקטובר 2020 הבהירה הלשכה כי אינה מקבלת את ההגדרה בספרים שמיתון הוא שני רבעונים עוקבים של ירידה בתוצר, אלא החליטה ליישם כעת תפיסה "הוליסטית" יותר[7]. כדוגמה הביאה הלשכה את החודשים מארס ואפריל 2020 בהם התרחש בארה"ב מיתון, עקב ירידה חמורה בפעילות העסקית ורמות אבטלה גבוהות. הֶקְשר ההודעה חשוב – היא פורסמה בתקופה בה סגרים שיחקו תפקיד מרכזי וקבעו האם יהיה מיתון או לא.
אבל מבחינת ממשל ביידן ועורכי הדף בוויקיפדיה ההקשר פחות חשוב. כל עוד הלשכה פרסמה בזמנו הודעה כזו, וכל עוד ההודעה משרתת אותם כעת – הם יכולים להשתמש בה כדי לשנות את ההגדרה. נותר רק להמתין למוצא פיה של "הלשכה", שתקבע בחודשים הקרובים האם נכנסנו למיתון או לא. על פי ד"ר שון סניית' (Snaith), מנהל המכון לחיזוי כלכלי של אוניברסיטת מרכז פלורידה, "מעולם לא היה אירוע בו הצמיחה התכווצה במשך שני רבעונים עוקבים ולא הוכרז בסופו של דבר על מיתון"[8].
עם זאת, הסכנה העיקרית בסיפור הזה אינו המיתון עצמו, אלא מה יקרה ברשתות החברתיות עקב שינוי ההגדרה. אם הבית הלבן ועורכי ויקיפדיה יתעקשו להמשיך במהפכה שלהם – הרשתות החברתיות, "בודקי העובדות" וכלי התקשורת יוכלו לקבוע כי כל מי שטוען אחרת מפיץ "מיס-אינפורמציה". ראינו את זה קורה בנושאים אחרים: ויכוחים על מקור נגיף הקורונה, מידע בנושא חיסונים, הדיון על יעילות המסכות, וכמובן פרשת האנטר ביידן (בנו של הנשיא) – אותה נאסר בשוגג לפרסם לזמן מסוים ברשתות החברתיות בטענה שמדובר בדיסאינפורמציה רוסית. שיתופי הפעולה בין הממשל לרשתות החברתיות בניסיון לצנזר את הרשת מאנשים המפיצים "מידע כוזב" (מיס-אינפורמציה) לכאורה, שאת הגדרתו קובע הממשל, סוקרה ותועדה במגזין אפוק בהרחבה[9].
אני מקווה שלא נגיע לשם, אך אם יתברר בחודשים הקרובים שלכיוון הזה אנו הולכים, יהיה זה עימות חזיתי בין מציאות כלכלית ובין תיאוריה פוליטית פוסט-מודרנית, בה כל דבר שהמדינה מדמיינת שנכון הופך אוטומטית לנכון, רק מכיוון שהמדינה אמרה זאת.
ג'פרי טאקר הוא מייסד ונשיא מכון Brownstone Institute. הוא כיהן כעורך הראשי של המכון האמריקני למחקר כלכלי (AIER) בין 2017 ל-2021, וכיום כותב טורים בנושאי כלכלה בעיתון "אפוק טיימס" היוצא לאור בארה"ב
| .1 | יאן יקיאלק, "ויקיפדיה מקדמת את נקודת המבט של הממסד. זוהי נקודת המבט שמקודמת על ידי בעלי העוצמה", מגזין אפוק, אוקטובר 2021 |
|---|---|
| .2 | על פי דיווח באתר Daily Wire בתאריך 28 ביולי 2022 |
| .3 | Phil Magness, Twitter, 25 July 2022 |
| .4 | Howard Mortan, Twitter, 29 July 2022 |
| .5 | The White House, "How Do Economists Determine Whether the Economy Is in a Recession?", 21 July 2022 |
| .6 | Ben Zeisloft, "Yellen: We’re Not In A ‘Recession,’ We’re In A ‘Transition In Which Growth Is Slowing’", The Daily Wire, 25 July 2022 |
| .7 | https://www.nber.org/research/business-cycle-dating |
| .8 | Alfredo Ortiz, "Commerce Department confirms recession — Team Biden can run but they can't hide", Fox Business, 28 July 2022 |
| .9 | ג'ק פיליפס, "משהו רקוב ב"ממלכת חופש הביטוי", מגזין אפוק, יולי 2022 |
John Macdougall/AFP via Getty Images
ג'פרי טאקר
זה נכון, אם "המדינה" החליטה שזה נכון
כשממשלה מחליטה "לשחק קצת" עם ההגדרות כדי שהאמת תתיישר לטובתה
ג'פרי טאקר | 9 באוגוסט 2022 | מחשבות | 3 דק׳
John Macdougall/AFP via Getty Images
באוקטובר 2021 פורסם במגזין אפוק ריאיון עם מייסד ויקיפדיה, לארי סנגר, שהקים את האנציקלופדיה המקוונת יחד עם ג'ימי ויילס. סנגר אמר באכזבה כי "ויקיפדיה מקדמת את נקודת המבט של הממסד" והוסיף כי היא "חד-צדדית מתמיד"[1].
הבייבי שהקים, גילה סנגר, התרחק מכוונת המשורר המקורית. לדבריו הוא נשלט כיום על ידי "שלטון אספסוף" – עורכים בעלי אג'נדות פוליטיות, בדרך כלל מכיוון אחד של המפה הפוליטית, המחזיקים בכוח לערוך את האנציקלופדיה כראות עינם, ומציגים לקורא בצורה מוטה נושאים שבמרכז סדר היום. סנגר טען כי עורכי ויקיפדיה למעשה "רוצים לקבוע את גבולות הדיון, ורוצים לקבוע עבורך איך לחשוב על הדברים".
בחודש שעבר קיבלנו המחשה לדבריו, כאשר עורכי ויקיפדיה החליטו לשנות את הדף האנציקלופדי המגדיר מהו "מיתון". הדף נערך 41 פעמים בשבוע אחד[2], עד אשר מנהל הדף החליט בצעד יוצא דופן לחסום זמנית את אפשרות העריכה, כדי למנוע השחתה חמורה של הערך.
מדוע החליטו עורכים בוויקיפדיה להסתער על הערך? רמז לכך אולי ניתן למצוא באותו ריאיון שסנגר נתן למגזין אפוק, כשטען כי "ויקיפדיה מקדמת את נקודת המבט של הממסד".
במהלך חודש יולי החל ממשל ביידן לטעון כי לא קיימת הגדרה מקובלת ל"מיתון", אף על פי שכלכלנים טוענים באופן עקבי כי הסימן הטכני למיתון הוא שני רבעונים רצופים של צמיחה כלכלית שלילית. הגדרה המופיעה במספר חוקים פדרליים בארה"ב[3] ומשמשת את הבנק המרכזי של אנגליה, את הבנק המרכזי של קנדה ומופיעה בספרים רבים במאקרו-כלכלה בתור כלל אצבע טכני המגדיר כניסה למיתון. אפילו נשיא ארה"ב לשעבר, ביל קלינטון, אמר בשנת 2000 כי "מיתון הוא שני רבעונים ברצף של צמיחה שלילית"[4].
אבל בממשל ביידן ניסו לחולל מהפכה. "מה זה מיתון? בעוד שחלק טוענים כי שני רבעונים רצופים של נפילה ריאלית בתמ"ג (בצמיחה) מהווים מיתון, אין זו ההגדרה הרשמית וגם לא הדרך בה כלכלנים מעריכים את מצב מחזור העסקים", נכתב בהודעה שפרסם הבית הלבן באתר האינטרנט שלו[5]. ממשל ביידן טוען כי יש להגדיר מיתון על סמך "מבט הוליסטי" בנתונים: יש להתבונן בהכנסות ובהוצאות של עסקים, בהוצאות של צרכנים ובשוק העבודה. ובהתבסס על נתונים אלה, הם טוענים, "לא סביר" שאנו נמצאים בתחילתו של מיתון.
מדוע ניסה הממשל לשנות את הגדרת המיתון? מכיוון שבסוף יולי, העריכו, יתפרסמו נתוני הצמיחה לרבעון, שככל הנראה יראו כי זהו הרבעון השני ברציפות המסתיים בצמיחה שלילית (דבר שבדיעבד אכן קרה) – מה שרומז כי כלכלת ארה"ב נכנסת למיתון. ומכיוון שבחירות האמצע מתקרבות, חשוב לשמור על תדמית חיובית. "כלכלה במיתון" אינה משרתת זאת.
Shutterstock
כאשר עורכי ויקיפדיה "המקדמים את נקודת המבט של הממסד" ראו זאת הם מיהרו ליישר קו ולערוך במהירות את ההגדרה למיתון. הרעיון פשוט – זה לא מיתון אם משנים את ההגדרה של מיתון. גם ג'נט ילן, מזכירת האוצר של ארה"ב, התגייסה למאמצי ההפיכה והסבירה כי הכלכלה האמריקנית נמצאת ב"תקופת מעבר" בה הצמיחה מאטה אבל לא ב"מיתון". "זו לא כלכלה הנמצאת במיתון", היא אמרה לרשת NBC. "יש האטה ועסקים יכולים לראות את זה וזה בסדר, בהתחשב בעובדה שלאנשים יש עבודה ויש לנו שוק עבודה חזק"[6].
ילן, ביידן ויועצי הבית הלבן, נשענים בדבריהם על הודעה שפרסמה באוקטובר 2020 "הלשכה הלאומית למחקר כלכלי" (NBER), שהיא הסוכנות הממשלתית הקובעת בסופו של יום האם כלכלת ארה"ב נכנסת למיתון או לא. באוקטובר 2020 הבהירה הלשכה כי אינה מקבלת את ההגדרה בספרים שמיתון הוא שני רבעונים עוקבים של ירידה בתוצר, אלא החליטה ליישם כעת תפיסה "הוליסטית" יותר[7]. כדוגמה הביאה הלשכה את החודשים מארס ואפריל 2020 בהם התרחש בארה"ב מיתון, עקב ירידה חמורה בפעילות העסקית ורמות אבטלה גבוהות. הֶקְשר ההודעה חשוב – היא פורסמה בתקופה בה סגרים שיחקו תפקיד מרכזי וקבעו האם יהיה מיתון או לא.
אבל מבחינת ממשל ביידן ועורכי הדף בוויקיפדיה ההקשר פחות חשוב. כל עוד הלשכה פרסמה בזמנו הודעה כזו, וכל עוד ההודעה משרתת אותם כעת – הם יכולים להשתמש בה כדי לשנות את ההגדרה. נותר רק להמתין למוצא פיה של "הלשכה", שתקבע בחודשים הקרובים האם נכנסנו למיתון או לא. על פי ד"ר שון סניית' (Snaith), מנהל המכון לחיזוי כלכלי של אוניברסיטת מרכז פלורידה, "מעולם לא היה אירוע בו הצמיחה התכווצה במשך שני רבעונים עוקבים ולא הוכרז בסופו של דבר על מיתון"[8].
עם זאת, הסכנה העיקרית בסיפור הזה אינו המיתון עצמו, אלא מה יקרה ברשתות החברתיות עקב שינוי ההגדרה. אם הבית הלבן ועורכי ויקיפדיה יתעקשו להמשיך במהפכה שלהם – הרשתות החברתיות, "בודקי העובדות" וכלי התקשורת יוכלו לקבוע כי כל מי שטוען אחרת מפיץ "מיס-אינפורמציה". ראינו את זה קורה בנושאים אחרים: ויכוחים על מקור נגיף הקורונה, מידע בנושא חיסונים, הדיון על יעילות המסכות, וכמובן פרשת האנטר ביידן (בנו של הנשיא) – אותה נאסר בשוגג לפרסם לזמן מסוים ברשתות החברתיות בטענה שמדובר בדיסאינפורמציה רוסית. שיתופי הפעולה בין הממשל לרשתות החברתיות בניסיון לצנזר את הרשת מאנשים המפיצים "מידע כוזב" (מיס-אינפורמציה) לכאורה, שאת הגדרתו קובע הממשל, סוקרה ותועדה במגזין אפוק בהרחבה[9].
אני מקווה שלא נגיע לשם, אך אם יתברר בחודשים הקרובים שלכיוון הזה אנו הולכים, יהיה זה עימות חזיתי בין מציאות כלכלית ובין תיאוריה פוליטית פוסט-מודרנית, בה כל דבר שהמדינה מדמיינת שנכון הופך אוטומטית לנכון, רק מכיוון שהמדינה אמרה זאת.
ג'פרי טאקר הוא מייסד ונשיא מכון Brownstone Institute. הוא כיהן כעורך הראשי של המכון האמריקני למחקר כלכלי (AIER) בין 2017 ל-2021, וכיום כותב טורים בנושאי כלכלה בעיתון "אפוק טיימס" היוצא לאור בארה"ב
| .1 | יאן יקיאלק, "ויקיפדיה מקדמת את נקודת המבט של הממסד. זוהי נקודת המבט שמקודמת על ידי בעלי העוצמה", מגזין אפוק, אוקטובר 2021 |
|---|---|
| .2 | על פי דיווח באתר Daily Wire בתאריך 28 ביולי 2022 |
| .3 | Phil Magness, Twitter, 25 July 2022 |
| .4 | Howard Mortan, Twitter, 29 July 2022 |
| .5 | The White House, "How Do Economists Determine Whether the Economy Is in a Recession?", 21 July 2022 |
| .6 | Ben Zeisloft, "Yellen: We’re Not In A ‘Recession,’ We’re In A ‘Transition In Which Growth Is Slowing’", The Daily Wire, 25 July 2022 |
| .7 | https://www.nber.org/research/business-cycle-dating |
| .8 | Alfredo Ortiz, "Commerce Department confirms recession — Team Biden can run but they can't hide", Fox Business, 28 July 2022 |
| .9 | ג'ק פיליפס, "משהו רקוב ב"ממלכת חופש הביטוי", מגזין אפוק, יולי 2022 |
