המגפה השקטה שאיש אינו מבחין בה – "ג'רמפוביה"

אתחיל ברקע שלי: אני חוקר זיהומים. ליתר דיוק אני חוקר את האימונולוגיה של מחלות זיהומיות שונות. בתחילת שנות ה-2000 למדתי באוניברסיטת איווה, שם עסקתי באימונולוגיה ויראלית במודל של נגיף הקורונה, בזמן שאיש עדיין לא התעניין בנושא הזה. במשך ארבע שנים עבדתי ב-CDC (המרכזים לבקרת מחלות ומניעתן), במכון לחקר בטיחות ובריאות תעסוקתית (NIOSH). שם חקרתי את ההשפעה של חשיפה לנבגים פטרייתיים באמצעות שאיפה. חקרתי חלקיקי אירוסול ודברים דומים.

בעשור האחרון אני חוקר מחלות זיהומיות באוניברסיטת אינדיאנה, בעיקר זיהומים אופורטוניסטיים (זיהום הנוצר על ידי פתוגן שתוקף בעת כשל של מערכת החיסון) ואספרגילוזיס (מחלות הנגרמות מהפטרייה אספרגילוס), כך שיש לי ניסיון בתחומים רבים. מתוך הניסיון שצברתי אני יכול לומר שנגיפי הקורונה אינם עומדים להיעלם מחיינו. הם יישארו בסביבה לתמיד, ואפילו אנשים מחוסנים באיזשהו שלב יידבקו בהם. אינני מנסה להפחיד אף אחד, אלא ברצוני להעביר מסר הפוך – מאחר שאין לנו שליטה על נגיפי הקורונה, כדאי שננסה לשחרר את הצורך בשליטה, שממילא אין לנו, ולהירגע במידת מה.