כניסה
הרשמה לניוזלטר

ב-20 באוקטובר החליט נשיא מדינת ישראל, יצחק הרצוג, שנושא האקלים חשוב לו והקים את "פורום האקלים…

איל לוינטר | 11 בנובמבר 2021 | מחשבות | 4 דק׳

כשהנשיא נתן לחתול לשמור על השמנת

ב-20 באוקטובר החליט נשיא מדינת ישראל, יצחק הרצוג, שנושא האקלים חשוב לו והקים את "פורום האקלים הישראלי". מטרתו: "לעמוד בקדמת הדיון בעולם בסוגיית משבר האקלים, ולהעלות את המודעות למשבר ולחומרתו בקרב המנהיגות הישראלית (ממשלה וכנסת) על כל גווניה". המטרה אינה רק לחלק עלונים להעלאת המודעות, אלא להציג ידע וכיוונים אפשריים להתמודדות עם המשבר.

כפי שנכתב לא פעם במגזין זה, אקלים הוא עניין מדעי מורכב ולעתים שנוי במחלוקת. כולנו רוצים לחיות בעולם נקי, ועם זאת, הצורך להגן על הסביבה צריך להיות מאוזן עם צורכי המין האנושי. הוא גם צריך להיות מעוגן בעובדות שקיים עליהן קונצנזוס אמיתי, ואינו צריך לשמש כמצע ליוזמות רדיקליות.

לכן ציפיתי שבראש פורום מכובד כזה יציב נשיא המדינה מדען ניטרלי או חוקר מכובד שיוכל לנתח את המצב לאשורו ולהציג פתרונות ריאליים. ודאי לא קומוניסט המאמין במניפסט האקו-סוציאליסטי של ג'ואל קובל ומיכאל לוי, שני הוגי דעות מרקסיסטים, הטוענים כי הבעיה הסביבתית נובעת מהמבנה הקפיטליסטי של המערב.

למרבה ההפתעה, דב חנין, האיש שהוצב בראש הפורום, מאמין בדיוק בזה. חנין הוא קומוניסט מוצהר ואחד ממנהיגי המפלגה הקומוניסטית הישראלית. ב-2019 פרש מהכנסת אחרי 13 שנות פעילות בניסיון "לבנות את עצמנו מלמטה – רעיונית, חינוכית ותרבותית", כפי שאמר בריאיון. ביולי אותה שנה הוציא ספר בשם "מה לעשות עכשיו" שכותרתו לקוחה מספרו של ולדימיר לנין מ-1902 ("מה לעשות?"). ספרו של לנין שימש כמסמך המייסד של הבולשביקים שהובילו שנים אחר כך את מהפכת אוקטובר ואת כינונה של המפלגה הקומוניסטית של בריה"מ.

מטרת המפלגה הקומוניסטית הישראלית, כפי שהובהר במפגש שנערך בסניף המרכזי של המפלגה בתל אביב, בו נכחתי, היא לצאת לכמה שיותר מאבקים ולנהל קונפליקטים בחברה, שלפי התיאוריה של מרקס מניעים את החברה קדימה. ומאבקים שלפי התיאורטיקן הקומוניסט אנטוניו גראמשי, המשמש מודל לחיקוי במפלגה הישראלית ומופיע בספרו של חנין בפרק העוסק באסטרטגיות פעולה, ישנו את המבנה החברתי כולו. האתגר עבור אנשי המפלגה הוא להבין "מהו הנושא המהפכני" שדרכו ניתן ליצור מאבקים, כפי שהבהיר עמרי אברון, בכיר ב"חינוך הרעיוני" של המפלגה בהרצאה שנשא במפגש. אברון הסביר שיש לבחון "למי יש הכוח הגדול ביותר להפיל את הסדר החברתי הקיים ולבנות סדר אחר".

כאן נכנס לתמונה משבר האקלים, בו רואה המפלגה "נושא מהפכני" או הזדמנות לקידום מאבקים וקונפליקטים לשינוי הסדר החברתי הקיים. ביולי 2019 פרסמה המפלגה את המניפסט האידיאולוגי שמנחה אותה בתחום זה – "המניפסט האקו-סוציאליסטי של ג'ואל קובל ומיכאל לוי". קובל הגדיר עצמו פסיכואנליטיקן מרקסיסט ופרופ' לוי הוא הוגה דעות מרקסיסט צרפתי שפוטר ב-1968 מאוניברסיטת תל אביב בשל דעותיו האנטי-ציוניות. השניים כותבים במניפסט כי כל צרות המאה ה-21, בהן מלחמות, טרור, מאבקים בעצימות נמוכה ובעיות סביבתיות, מקורן בכוח מבני אחד שהוא, איך לא – הקפיטליזם.

"אנחנו דוחים כל גישה תעמולתית הבאה לרכך ואף להלבין את הברוטליות של המשטר הקפיטליסטי", קובע המניפסט. "אנחנו סבורים כי המערכת הקפיטליסטית הקיימת אינה יכולה להסדיר את עצמה. היא איננה מסוגלת לפתור את המשבר הגובר וההולך. אין בכוחה לפתור את המשבר הסביבתי. […] המחיר שגובה המערכת הקפיטליסטית העולמית הוא בלתי נסבל לחלוטין. יש לשנותה באופן יסודי ואף להחליפה, כדי ליצור עתיד של קיום בכבוד ובר קיימא".

במילים אחרות, חנין וחבריו למפלגה הקומוניסטית אינם מאמינים שאנרגיות מתחדשות (רוח, מים, סולרי) באמת יפתרו את הבעיה הסביבתית, מכיוון שהבעיה היא במבנה הקפיטליסטי עצמו – ואותו יש לשנות מיד. סיסמתם היא "סוציאליזם או ברבריות!" ברוח דבריה של הקומוניסטית הגרמנייה רוזה לוקסמבורג. "הרעיון הסוציאליסטי עדיין מייצג את החלופה היחידה לשלטון ההון. אם יש לנצח את ההון, משימה דחופה כדי להבטיח את הישרדות הציוויליזציה, התוצאה תהא בהכרח סוציאליסטית. זה המונח המסמל את פריצת הדרך לחברה הפוסט-קפיטליסטית", נכתב במניפסט. "אנו בוחרים להגדיר את הסוציאליזם בימינו כאקו-סוציאליזם, ולהקדיש את מרצנו למימושו".

גם התוצאה הסופית, האוטופיה, מתוארת במניפסט: עלייתה של חברה סוציאליסטית (או אקו-סוציאליסטית) תיצור "חברה עולמית הניצבת בהרמוניה אקולוגית עם הטבע, מצב שאין להעלותו על הדעת בתנאים הנוכחיים. תוצאה מעשית של גישות אלה תתבטא, למשל, בהתרחקות מהתלות בדלק המאובן של הקפיטליזם התעשייתי". המניפסט נסגר במשפט: "עלינו לראות במשברים של זמננו הזדמנויות מהפכניות, שחובה עלינו לאשש ולהביא לכלל מימוש".

בנובמבר 2019 התארח במפגש זום של המפלגה הקומוניסטית הישראלית ג'ון בלמי פוסטר, עורך הירחון המרקסיסטי Monthly Review, "ומחשובי ההוגים האקו-סוציאליסטים", הסבירו במפלגה. פוסטר הסביר במפגש את המשפט "סוציאליזם או ברבריות" מבית מדרשה של רוזה לוקסמבורג. ברבריות מייצגת את הרס האקולוגיה בידי המערכת הקפיטליסטית, וסוציאליזם מייצג את החלופה. לדבריו המחשבה שפיתוחים טכנולוגיים או מעבר לאנרגיות חלופיות יבלמו את המשבר היא נאיבית: "הקפיטליזם, על שיטות הייצור, הצריכה וצבירת ההון שלו הוא ליבת המשבר, והוא שמונע את פתרונו". עוד אמר פוסטר כי את המהפך יוביל "הפרולטריון הסביבתי".

הפלא ופלא, בערב ה-20 באוקטובר השנה, היום בו הודיע הנשיא הרצוג על הקמת פורום האקלים בראשות חנין, ערך חנין הרצאה ודיון בסניף המפלגה הקומוניסטית לרגל "150 שנה לרוזה לוקסמבורג". "אני רוצה לדבר על מה אני מציע לנו לקחת מרוזה למאבקים שלנו בישראל", אמר חנין, "כולל את החיבור האדום-ירוק שמאוד מאוד יקר לליבי".

צילום מסך מתוך הפייסבוק של בנק"י תל אביב

כשהנשיא נתן לחתול לשמור על השמנת

ב-20 באוקטובר החליט נשיא מדינת ישראל, יצחק הרצוג, שנושא האקלים חשוב לו והקים את "פורום האקלים…

איל לוינטר | 11 בנובמבר 2021 | מחשבות | 3 דק׳

צילום מסך מתוך הפייסבוק של בנק"י תל אביב

ב-20 באוקטובר החליט נשיא מדינת ישראל, יצחק הרצוג, שנושא האקלים חשוב לו והקים את "פורום האקלים הישראלי". מטרתו: "לעמוד בקדמת הדיון בעולם בסוגיית משבר האקלים, ולהעלות את המודעות למשבר ולחומרתו בקרב המנהיגות הישראלית (ממשלה וכנסת) על כל גווניה". המטרה אינה רק לחלק עלונים להעלאת המודעות, אלא להציג ידע וכיוונים אפשריים להתמודדות עם המשבר.

כפי שנכתב לא פעם במגזין זה, אקלים הוא עניין מדעי מורכב ולעתים שנוי במחלוקת. כולנו רוצים לחיות בעולם נקי, ועם זאת, הצורך להגן על הסביבה צריך להיות מאוזן עם צורכי המין האנושי. הוא גם צריך להיות מעוגן בעובדות שקיים עליהן קונצנזוס אמיתי, ואינו צריך לשמש כמצע ליוזמות רדיקליות.

לכן ציפיתי שבראש פורום מכובד כזה יציב נשיא המדינה מדען ניטרלי או חוקר מכובד שיוכל לנתח את המצב לאשורו ולהציג פתרונות ריאליים. ודאי לא קומוניסט המאמין במניפסט האקו-סוציאליסטי של ג'ואל קובל ומיכאל לוי, שני הוגי דעות מרקסיסטים, הטוענים כי הבעיה הסביבתית נובעת מהמבנה הקפיטליסטי של המערב.

למרבה ההפתעה, דב חנין, האיש שהוצב בראש הפורום, מאמין בדיוק בזה. חנין הוא קומוניסט מוצהר ואחד ממנהיגי המפלגה הקומוניסטית הישראלית. ב-2019 פרש מהכנסת אחרי 13 שנות פעילות בניסיון "לבנות את עצמנו מלמטה – רעיונית, חינוכית ותרבותית", כפי שאמר בריאיון. ביולי אותה שנה הוציא ספר בשם "מה לעשות עכשיו" שכותרתו לקוחה מספרו של ולדימיר לנין מ-1902 ("מה לעשות?"). ספרו של לנין שימש כמסמך המייסד של הבולשביקים שהובילו שנים אחר כך את מהפכת אוקטובר ואת כינונה של המפלגה הקומוניסטית של בריה"מ.

מטרת המפלגה הקומוניסטית הישראלית, כפי שהובהר במפגש שנערך בסניף המרכזי של המפלגה בתל אביב, בו נכחתי, היא לצאת לכמה שיותר מאבקים ולנהל קונפליקטים בחברה, שלפי התיאוריה של מרקס מניעים את החברה קדימה. ומאבקים שלפי התיאורטיקן הקומוניסט אנטוניו גראמשי, המשמש מודל לחיקוי במפלגה הישראלית ומופיע בספרו של חנין בפרק העוסק באסטרטגיות פעולה, ישנו את המבנה החברתי כולו. האתגר עבור אנשי המפלגה הוא להבין "מהו הנושא המהפכני" שדרכו ניתן ליצור מאבקים, כפי שהבהיר עמרי אברון, בכיר ב"חינוך הרעיוני" של המפלגה בהרצאה שנשא במפגש. אברון הסביר שיש לבחון "למי יש הכוח הגדול ביותר להפיל את הסדר החברתי הקיים ולבנות סדר אחר".

כאן נכנס לתמונה משבר האקלים, בו רואה המפלגה "נושא מהפכני" או הזדמנות לקידום מאבקים וקונפליקטים לשינוי הסדר החברתי הקיים. ביולי 2019 פרסמה המפלגה את המניפסט האידיאולוגי שמנחה אותה בתחום זה – "המניפסט האקו-סוציאליסטי של ג'ואל קובל ומיכאל לוי". קובל הגדיר עצמו פסיכואנליטיקן מרקסיסט ופרופ' לוי הוא הוגה דעות מרקסיסט צרפתי שפוטר ב-1968 מאוניברסיטת תל אביב בשל דעותיו האנטי-ציוניות. השניים כותבים במניפסט כי כל צרות המאה ה-21, בהן מלחמות, טרור, מאבקים בעצימות נמוכה ובעיות סביבתיות, מקורן בכוח מבני אחד שהוא, איך לא – הקפיטליזם.

"אנחנו דוחים כל גישה תעמולתית הבאה לרכך ואף להלבין את הברוטליות של המשטר הקפיטליסטי", קובע המניפסט. "אנחנו סבורים כי המערכת הקפיטליסטית הקיימת אינה יכולה להסדיר את עצמה. היא איננה מסוגלת לפתור את המשבר הגובר וההולך. אין בכוחה לפתור את המשבר הסביבתי. […] המחיר שגובה המערכת הקפיטליסטית העולמית הוא בלתי נסבל לחלוטין. יש לשנותה באופן יסודי ואף להחליפה, כדי ליצור עתיד של קיום בכבוד ובר קיימא".

במילים אחרות, חנין וחבריו למפלגה הקומוניסטית אינם מאמינים שאנרגיות מתחדשות (רוח, מים, סולרי) באמת יפתרו את הבעיה הסביבתית, מכיוון שהבעיה היא במבנה הקפיטליסטי עצמו – ואותו יש לשנות מיד. סיסמתם היא "סוציאליזם או ברבריות!" ברוח דבריה של הקומוניסטית הגרמנייה רוזה לוקסמבורג. "הרעיון הסוציאליסטי עדיין מייצג את החלופה היחידה לשלטון ההון. אם יש לנצח את ההון, משימה דחופה כדי להבטיח את הישרדות הציוויליזציה, התוצאה תהא בהכרח סוציאליסטית. זה המונח המסמל את פריצת הדרך לחברה הפוסט-קפיטליסטית", נכתב במניפסט. "אנו בוחרים להגדיר את הסוציאליזם בימינו כאקו-סוציאליזם, ולהקדיש את מרצנו למימושו".

גם התוצאה הסופית, האוטופיה, מתוארת במניפסט: עלייתה של חברה סוציאליסטית (או אקו-סוציאליסטית) תיצור "חברה עולמית הניצבת בהרמוניה אקולוגית עם הטבע, מצב שאין להעלותו על הדעת בתנאים הנוכחיים. תוצאה מעשית של גישות אלה תתבטא, למשל, בהתרחקות מהתלות בדלק המאובן של הקפיטליזם התעשייתי". המניפסט נסגר במשפט: "עלינו לראות במשברים של זמננו הזדמנויות מהפכניות, שחובה עלינו לאשש ולהביא לכלל מימוש".

בנובמבר 2019 התארח במפגש זום של המפלגה הקומוניסטית הישראלית ג'ון בלמי פוסטר, עורך הירחון המרקסיסטי Monthly Review, "ומחשובי ההוגים האקו-סוציאליסטים", הסבירו במפלגה. פוסטר הסביר במפגש את המשפט "סוציאליזם או ברבריות" מבית מדרשה של רוזה לוקסמבורג. ברבריות מייצגת את הרס האקולוגיה בידי המערכת הקפיטליסטית, וסוציאליזם מייצג את החלופה. לדבריו המחשבה שפיתוחים טכנולוגיים או מעבר לאנרגיות חלופיות יבלמו את המשבר היא נאיבית: "הקפיטליזם, על שיטות הייצור, הצריכה וצבירת ההון שלו הוא ליבת המשבר, והוא שמונע את פתרונו". עוד אמר פוסטר כי את המהפך יוביל "הפרולטריון הסביבתי".

הפלא ופלא, בערב ה-20 באוקטובר השנה, היום בו הודיע הנשיא הרצוג על הקמת פורום האקלים בראשות חנין, ערך חנין הרצאה ודיון בסניף המפלגה הקומוניסטית לרגל "150 שנה לרוזה לוקסמבורג". "אני רוצה לדבר על מה אני מציע לנו לקחת מרוזה למאבקים שלנו בישראל", אמר חנין, "כולל את החיבור האדום-ירוק שמאוד מאוד יקר לליבי".

כתבות נוספות שעשויות לעניין אותך
פרשנות: מתברר כי ההתפארויות של מפקדי צה"ל על הנחתת "מכה קשה" למערך המנהרות ב"שומר החומות", היו חסרות בסיס

יוני בן מנחם

היקף המחדל המודיעיני והמבצעי של צה"ל בנוגע למערכת המנהרות ברצועת עזה הוא עצום. צה"ל יצטרך לפתח תורת לחימה חדשה נגדן

פרשנות: האם מוחמד דחלאן ינהל את רצועת עזה?

יוני בן מנחם

בכיר פת"ח מוחמד דחלאן מנסה לפלס את דרכו לתפקיד מנהיג רצועת עזה אחרי שיושלם מיטוט שלטון חמאס על ידי צה"ל. הרשות הפלסטינית, ארה"ב וישראל מתנגדות לתת לו תפקיד מוביל בהנהגת הרצועה

פרשנות: לחדש את הלחימה במכת פתע על חמאס

יוני בן מנחם

חמאס ינסה למשוך עוד זמן כדי למנוע את חידוש הלחימה, אך ישראל חייבת לחדש אותה בהנחתת מכת פתע על חמאס. החלטת הקבינט להפסיק את הלחימה כדי להחזיר חלק מהחטופים תתברר כנכונה רק אם צה"ל יחדש את הלחימה

פרשנות: ישראל מתחילה להכין את הקהילה הבין-לאומית לאפשרות של מלחמה בגבול הצפון ברגע שתוכרע המלחמה נגד חמאס

יוני בן מנחם

כוח "רדואן" של חיזבאללה אמנם לא חדר לישובים הישראלים על גבול לבנון, אבל הוא גרם ל-60 אלף אזרחים ישראלים לברוח מהיישובים בקו הגבול

פרשנות: מה משמעות השתיקה הרועמת של אסד?

יוני בן מנחם

הפלסטינים ברצועת עזה זועמים על נשיא סוריה בשאר אסד, שמאז תחילת המלחמה ברצועת עזה שומר על שתיקה ואינו מגנה אפילו את ישראל

פרשנות: האם יו"ר הרש"פ אבו מאזן בדרך החוצה?

יוני בן מנחם

גורמים בתנועת פת"ח טוענים כי ארה"ב וישראל דנות בתוכנית להחליף את הנהגת הרש"פ ולהקים הנהגה חדשה שתנהל את רצועת עזה אחרי המלחמה. אולם נראה כי להנהגת חמאס וליו"ר הרש"פ יש תוכניות אחרות

שתפו: