הרשמה לניוזלטר

בשנת 1994 נודע כי לא רחוק היום בו המדע המודרני ימצא דרך להכניס גבר להיריון. הרחם,…

ווסלי ג'יי סמית | 8 ביולי 2021 | דעות | 6 דק׳

צעד גדול לשוורצנגר, צעד קטן למוסר

בשנת 1994 נודע כי לא רחוק היום בו המדע המודרני ימצא דרך להכניס גבר להיריון. הרחם, שהיה מאפיין נשי ייחודי לאורך כל ההיסטוריה, ישתנה ויערער את יסודות הבריאה. ומי יהיה הגבר שייבחר להיות הזכר ההרה הראשון? ארנולד שוורצנגר בכבודו ובעצמו, כך לפחות על פי סרטו של איוון רייטמן – “ג’וניור”. שוורצנגר מגלם בסרט מדען המגיע להישג פורץ הדרך יחד עם הקולגה שלו דני דה-ויטו, שאיתו שיתף פעולה גם בסרטם “תאומים” (1988) בו מחקרם עוסק באופן מוזר בהפריית מבחנה מסוג חדש הלוקחת את הזרע ממספר גברים שונים.

בחודש שעבר נודע כי שני מדענים משנגחאי עשו צעד חשוב בדרך להגשמת חזונו של שוורצנגר, כשחצו גבול מוסרי שבעבר איש לא העז לחצות. המדענים השתילו בעכברים זכרים רחם, ואז הזרימו דם מעכברות נקבות אל הרחם שבגוף הזכרים. כך הצליחו הזכרים “להתעבר” וכמה מהם הפכו ל”אימהות”. במאמר שפרסמו החוקרים במאגר המחקרים המדעיים BioRXiv הם התרברבו: “לראשונה, הצלחנו לייצר מודל של היריון זכרי ביונקים”[1].

מדוע בכלל לייצר מודל כזה? ייתכן שהמדענים הסינים עושים זאת כדי להיות חלוצים בתחום חדש, או אולי מרצון לקדם אג’נדה טרנסג’נדרית שמטרתה לאפשר לגברים ביולוגיים המזדהים כנשים ללדת. קשה לדעת.

ידוע שבתחום הביו-אתיקה יש מדענים הרואים בכך זכות אנושית בסיסית. לדוגמה, במאמר שפורסם בכתב העת המדעי Journal of Medical Ethics של אוניברסיטת אוקספורד נטען כי “ישנו ציווי מוסרי להבטיח גישה שוויונית ל-UTx (השתלת רחם)”[2].

למי? כידוע נשים נולדות עם כרומוזומי מין מסוג XX וגברים עם XY. אך לעתים יש נשים הנולדות עם כרומוזומים גבריים (XY). זהו מצב נדיר ביותר הקשור בקבוצת מיעוט, שאליה הוסיפו מחברי המחקר גם נשים טרנסיות, כלומר גברים ביולוגיים המזדהים כנשים. לדבריהם, הקבוצה כולה סובלת מאפליה, למרות שהטבע יצר אותה, ולכן זו אחריותם, כמדענים, לשנות זאת.

השתלת רחם בנשים היא טכנולוגיה מסוכנת אך אפשרית. ב-2014 הצליחה קבוצת חוקרים שוודית להשתיל רחם בתשע נשים. שמונה לידות הסתיימו בהצלחה[3], וכעת, הודות לניסוי המזעזע בסין, נפתחה הדלת התיאורטית להשתלת רחם גם בגברים. ד”ר ריצ’רד פאולסון, ששימש כנשיא הארגון האמריקני לרפואת פוריות, סיפר שהודות להתקדמות משמעותית בתחום הניתוח, אין סיבה שלא ניתן יהיה להשתיל רחם בגופם של גברים. “זה יהיה כרוך באתגרים, אבל אני לא רואה בעיה שתמנע מזה לקרות”, אמר[4].

אם אתם מזועזעים זה סימן טוב. תנצרו את התחושה הזו, תחבקו אותה, שכן אנו מתקדמים לעבר עידן דיסטופי בו נפסיק להזדעזע לאחר שנתרגל למציאות החדשה. בכל חודש נשמע על גברים המבצעים השתלת רחם ונכנסים להיריון.

חברות ביו-טק מנסות לבצע “רביזיה” לילודה גם באמצעות הנדסה גנטית של תאי זרע, ביציות ועוברים. אין זה מפתיע כמובן, שמענו על ניסויים כאלה והם כבר אינם מזעזעים אותנו. התרגלנו. החידוש המהפכני הגיע בנובמבר 2018 כשנודע שבסין נולדו שתי תינוקות שהונדסו גנטית באופן זה. הניסוי עורר ביקורות קשות ברחבי עולם, לא בגלל המעשה עצמו (הנדסה גנטית של עוברים) אלא בגלל המקום והאופן בו בוצע. נטען כי הניסוי היה “פנייה לא נכונה בנתיב נכון”, שכן הוא נעשה באופן שעלול לסכן את חייהן של הילדות שנולדו. ג’ורג’ דיילי (Daley), דיקן בית הספר לרפואה בהרווארד, אמר כי על המדענים להמשיך לבצע הנדסה של תאי זרע, למרות הזעם בציבור[5].

פיתוח נוסף הוא “עוברים בני 3 הורים”. התהליך כולל הסרה של הגרעין מביצית של אישה אחת והחדרתו לביצית של אישה אחרת (שגם הגרעין שלה הוסר), ואז הפריית הביצית המהונדסת בזרע. והרי לכם – שלושה הורים ביולוגיים.

הסיבה הרשמית לפיתוח היא כדי לאפשר לאישה ללדת מבלי להעביר לעובר מחלות מיטוכונדריות. מצוין. אבל כמובן שזה לא ייעצר בזה. שלישיות פוליאמוריות הרוצות להביא לעולם ילדים ידרשו גישה לתהליך. בהינתן הכסף הגדול שאפשר יהיה להרוויח מכך ובהתחשב בכך שהרפואה מיושמת כיום כדי להקל על אורחות החיים, קשה להאמין שמרפאות להפריה חוץ-גופית יסרבו לתת את השירות הזה לשלישיות אוהבים. ואם הן יסרבו, סביר להניח שיתבעו אותן בגין אפליה.

תחום “מעניין” נוסף שהולך ומתפתח הוא יצירת עוברים מתאי עור אנושיים. במצב טבעי, הביצית והזרע משולבים יחד כדי ליצור תא שלבסוף הופך לבן אדם המורכב מעשרות או מאות מיליארדי תאים. ביום הראשון העובר מורכב משני תאים בלבד. ביום השני הוא הופך לארבעה תאים ובשלישי לשמונה. איפשהו סביב היום השישי נוצר מבנה בגודל 200 תאים המכונה “בלסטוציסט”. “זה כמו כדור פוטבול שבתוכו נמצא כדור טניס”, מסביר הביו-כימאי הארגנטינאי חוזה פולו. “כשהפוטבול נמצא ברחם הוא מייצר את השליה, וכדור הטניס מייצר את התינוק”[6].

צוותו של פולו הצליח לקחת תאי עור של אדם בוגר ולהפוך אותם לתאי “בלסטוציסט” שבכוחם ליצור תאים מיוחדים נוספים, כגון תאי דם, תאי כבד, תאי שרירים ומוח. נכון למארס 2021, הצליח צוותו לייצר בדרך זו במעבדה בלסטוציסט שגילו זהה לבלסטוציסט טבעי בן 11 ימים.

כפי שכתבתי באפריל השנה במדור זה, קיים “כלל 14 הימים” האוסר לגדל עוברים אנושיים מחוץ לרחם מעבר ל-14 ימים. אחרי 14 ימים העוברים מתחילים לפתח בגופם תאי עצב ויכולים לחוש סבל, ונוסף על כך אין טכנולוגיה מתאימה המאפשרת להם לשרוד מחוץ לרחם מעבר לפרק זמן זה. הערכתי שהכלל עומד להשתנות עקב ניסוי מוצלח במכון ויצמן בו פותחו עוברי עכברים בתוך כלי מעבדה, עד לשלב בו יש להם גוף מוגדר היטב ואיברים פנימיים.

חודש וחצי חלף וב-26 במאי פרסם כתב העת Nature כי הארגון הבין-לאומי למחקר בתאי גזע (ISSCR) – אותו גוף שקבע בסוף שנות ה-70 את כלל 14 הימים – החליט שהגיע הזמן לשנות את הכלל. מעתה אין יותר איסור גורף על 14 ימים. חוקרים יוכלו להמשיך במחקר גם בגילים מבוגרים יותר של העובר, אך יצטרכו לקבל אישור. כל מקרה ייבחן לגופו.

דמיינו את זה – מאגר בלתי מוגבל של עוברים ל”צורכי מחקר” שיופקו מהעור שלנו. בין אם כמקור איברים להשתלה ובין אם כמקור לניסויים שונים ומשונים. הדור הבא של הטכנולוגיה הזו אולי יאפשר לארגן מחדש את התא המשפחתי – אישה תוכל להתעבר מתאי עורה או מתאי עור של חברה שלה (מהבלסטוציסט שיופק מהם), במקום מזכר חיצוני.

מדענים הקוראים את הדברים יוכלו כמובן לטעון שהכול ייעשה בזהירות, בפיקוח ומתוך אחריות עצומה. סלחו לי אם אינני מתרשם מטענות אלה. מדענים ערכו לאחרונה ניסויים מחרידים – הם השתמשו בחלקי גופם של עוברים מפותחים יחסית ובאישור אתי מלא מצד עמיתיהם. מחקר שפורסם בספטמבר 2020 בכתב העת Nature דן בהשתלת “עור אנושי עוברי בעובי מלא”[7]. תנו לי להסביר לכם בצורה פשוטה: לוקחים את עורם של תינוקות שמתו בהפלה בשבוע 20-18, מפשיטים אותו מעליהם ומשתילים אותו בעכברים. כך העכברים משמשים כ”פלטפורמה לחקר זיהומי עור בבני אדם”. הצילומים הכלולים במאמר ב-Nature אינם לבעלי לב חלש. ניתן לראות בהם קרקפות של עוברים שחוברו לעכברי מעבדה, כאשר יש עליהם עדיין שיער אנושי. מזעזע.

כיצד ייתכנו ניסויים כאלה? לדעתי אנחנו יכולים להאשים רק את עצמנו. זה מה שקורה כשמאפשרים למדענים לפקח על עצמם בתקווה שיעניקו לנו בתמורה פריצות דרך מופלאות.

הנה השורה התחתונה: אם לא נתחיל לקבוע באמצעות חקיקה מה להרשות למדענים ומה למנוע מהם – בהתבסס הן על התועלת המדעית שאנו מקווים להשיג, הן על הזוועות האתיות שאנו מחויבים למנוע מבחינה מוסרית והן על הפגיעה האנושה בתא המשפחתי הבסיסי – העתיד הדיסטופי שמנבא הרומן “עולם חדש מופלא” מאת אלדוס האקסלי יהפוך למציאות.


המחבר הוא משפטן ויו”ר “מרכז דיסקברי לאנושיות יוצאת דופן” שמושבו בארה”ב


  1. Rongjia Zhang, Yuhuan Liu, “A rat model of male pregnancy”, bioRxiv, June 2021
  2. Sampson, L. Kimberly, N. Goldman +2, “Uterus transplantation in women who are genetically XY”, Journal of Medical Ethics, February 2019
  3. Favre-Inhofer A, Rafii A, Carbonnel M, “Uterine transplantation: Review in human research”, J Gynecol Obstet Hum Reprod, 2018
  4. וואלה, “שוויון בנטל: בקרוב גם גברים יוכלו להיכנס להריון וללדת”, נובמבר 2017
  5. Antonio Regalado, “Despite CRISPR baby controversy, Harvard University will begin gene-editing sperm”, MIT Technology Review, 29 November 2018
  6. MANUEL ANSEDE, “Human pseudo-embryos created from skin cells present ethical minefield”, EL PAIS, 23 Mars 2021
  7. Agarwal, Beatty, Ho +9, “Development of humanized mouse and rat models with full-thickness human skin and autologous immune cells”, Nature, September 2020

שתפו את הכתבה:

צעד גדול לשוורצנגר, צעד קטן למוסר

בשנת 1994 נודע כי לא רחוק היום בו המדע המודרני ימצא דרך להכניס גבר להיריון. הרחם,…

ווסלי ג'יי סמית | 8 ביולי 2021 | דעות | 4 דק׳

צילום: AF archive/Alamy Stock Photo

בשנת 1994 נודע כי לא רחוק היום בו המדע המודרני ימצא דרך להכניס גבר להיריון. הרחם, שהיה מאפיין נשי ייחודי לאורך כל ההיסטוריה, ישתנה ויערער את יסודות הבריאה. ומי יהיה הגבר שייבחר להיות הזכר ההרה הראשון? ארנולד שוורצנגר בכבודו ובעצמו, כך לפחות על פי סרטו של איוון רייטמן – “ג’וניור”. שוורצנגר מגלם בסרט מדען המגיע להישג פורץ הדרך יחד עם הקולגה שלו דני דה-ויטו, שאיתו שיתף פעולה גם בסרטם “תאומים” (1988) בו מחקרם עוסק באופן מוזר בהפריית מבחנה מסוג חדש הלוקחת את הזרע ממספר גברים שונים.

בחודש שעבר נודע כי שני מדענים משנגחאי עשו צעד חשוב בדרך להגשמת חזונו של שוורצנגר, כשחצו גבול מוסרי שבעבר איש לא העז לחצות. המדענים השתילו בעכברים זכרים רחם, ואז הזרימו דם מעכברות נקבות אל הרחם שבגוף הזכרים. כך הצליחו הזכרים “להתעבר” וכמה מהם הפכו ל”אימהות”. במאמר שפרסמו החוקרים במאגר המחקרים המדעיים BioRXiv הם התרברבו: “לראשונה, הצלחנו לייצר מודל של היריון זכרי ביונקים”[1].

מדוע בכלל לייצר מודל כזה? ייתכן שהמדענים הסינים עושים זאת כדי להיות חלוצים בתחום חדש, או אולי מרצון לקדם אג’נדה טרנסג’נדרית שמטרתה לאפשר לגברים ביולוגיים המזדהים כנשים ללדת. קשה לדעת.

ידוע שבתחום הביו-אתיקה יש מדענים הרואים בכך זכות אנושית בסיסית. לדוגמה, במאמר שפורסם בכתב העת המדעי Journal of Medical Ethics של אוניברסיטת אוקספורד נטען כי “ישנו ציווי מוסרי להבטיח גישה שוויונית ל-UTx (השתלת רחם)”[2].

למי? כידוע נשים נולדות עם כרומוזומי מין מסוג XX וגברים עם XY. אך לעתים יש נשים הנולדות עם כרומוזומים גבריים (XY). זהו מצב נדיר ביותר הקשור בקבוצת מיעוט, שאליה הוסיפו מחברי המחקר גם נשים טרנסיות, כלומר גברים ביולוגיים המזדהים כנשים. לדבריהם, הקבוצה כולה סובלת מאפליה, למרות שהטבע יצר אותה, ולכן זו אחריותם, כמדענים, לשנות זאת.

השתלת רחם בנשים היא טכנולוגיה מסוכנת אך אפשרית. ב-2014 הצליחה קבוצת חוקרים שוודית להשתיל רחם בתשע נשים. שמונה לידות הסתיימו בהצלחה[3], וכעת, הודות לניסוי המזעזע בסין, נפתחה הדלת התיאורטית להשתלת רחם גם בגברים. ד”ר ריצ’רד פאולסון, ששימש כנשיא הארגון האמריקני לרפואת פוריות, סיפר שהודות להתקדמות משמעותית בתחום הניתוח, אין סיבה שלא ניתן יהיה להשתיל רחם בגופם של גברים. “זה יהיה כרוך באתגרים, אבל אני לא רואה בעיה שתמנע מזה לקרות”, אמר[4].

אם אתם מזועזעים זה סימן טוב. תנצרו את התחושה הזו, תחבקו אותה, שכן אנו מתקדמים לעבר עידן דיסטופי בו נפסיק להזדעזע לאחר שנתרגל למציאות החדשה. בכל חודש נשמע על גברים המבצעים השתלת רחם ונכנסים להיריון.

חברות ביו-טק מנסות לבצע “רביזיה” לילודה גם באמצעות הנדסה גנטית של תאי זרע, ביציות ועוברים. אין זה מפתיע כמובן, שמענו על ניסויים כאלה והם כבר אינם מזעזעים אותנו. התרגלנו. החידוש המהפכני הגיע בנובמבר 2018 כשנודע שבסין נולדו שתי תינוקות שהונדסו גנטית באופן זה. הניסוי עורר ביקורות קשות ברחבי עולם, לא בגלל המעשה עצמו (הנדסה גנטית של עוברים) אלא בגלל המקום והאופן בו בוצע. נטען כי הניסוי היה “פנייה לא נכונה בנתיב נכון”, שכן הוא נעשה באופן שעלול לסכן את חייהן של הילדות שנולדו. ג’ורג’ דיילי (Daley), דיקן בית הספר לרפואה בהרווארד, אמר כי על המדענים להמשיך לבצע הנדסה של תאי זרע, למרות הזעם בציבור[5].

פיתוח נוסף הוא “עוברים בני 3 הורים”. התהליך כולל הסרה של הגרעין מביצית של אישה אחת והחדרתו לביצית של אישה אחרת (שגם הגרעין שלה הוסר), ואז הפריית הביצית המהונדסת בזרע. והרי לכם – שלושה הורים ביולוגיים.

הסיבה הרשמית לפיתוח היא כדי לאפשר לאישה ללדת מבלי להעביר לעובר מחלות מיטוכונדריות. מצוין. אבל כמובן שזה לא ייעצר בזה. שלישיות פוליאמוריות הרוצות להביא לעולם ילדים ידרשו גישה לתהליך. בהינתן הכסף הגדול שאפשר יהיה להרוויח מכך ובהתחשב בכך שהרפואה מיושמת כיום כדי להקל על אורחות החיים, קשה להאמין שמרפאות להפריה חוץ-גופית יסרבו לתת את השירות הזה לשלישיות אוהבים. ואם הן יסרבו, סביר להניח שיתבעו אותן בגין אפליה.

תחום “מעניין” נוסף שהולך ומתפתח הוא יצירת עוברים מתאי עור אנושיים. במצב טבעי, הביצית והזרע משולבים יחד כדי ליצור תא שלבסוף הופך לבן אדם המורכב מעשרות או מאות מיליארדי תאים. ביום הראשון העובר מורכב משני תאים בלבד. ביום השני הוא הופך לארבעה תאים ובשלישי לשמונה. איפשהו סביב היום השישי נוצר מבנה בגודל 200 תאים המכונה “בלסטוציסט”. “זה כמו כדור פוטבול שבתוכו נמצא כדור טניס”, מסביר הביו-כימאי הארגנטינאי חוזה פולו. “כשהפוטבול נמצא ברחם הוא מייצר את השליה, וכדור הטניס מייצר את התינוק”[6].

צוותו של פולו הצליח לקחת תאי עור של אדם בוגר ולהפוך אותם לתאי “בלסטוציסט” שבכוחם ליצור תאים מיוחדים נוספים, כגון תאי דם, תאי כבד, תאי שרירים ומוח. נכון למארס 2021, הצליח צוותו לייצר בדרך זו במעבדה בלסטוציסט שגילו זהה לבלסטוציסט טבעי בן 11 ימים.

כפי שכתבתי באפריל השנה במדור זה, קיים “כלל 14 הימים” האוסר לגדל עוברים אנושיים מחוץ לרחם מעבר ל-14 ימים. אחרי 14 ימים העוברים מתחילים לפתח בגופם תאי עצב ויכולים לחוש סבל, ונוסף על כך אין טכנולוגיה מתאימה המאפשרת להם לשרוד מחוץ לרחם מעבר לפרק זמן זה. הערכתי שהכלל עומד להשתנות עקב ניסוי מוצלח במכון ויצמן בו פותחו עוברי עכברים בתוך כלי מעבדה, עד לשלב בו יש להם גוף מוגדר היטב ואיברים פנימיים.

חודש וחצי חלף וב-26 במאי פרסם כתב העת Nature כי הארגון הבין-לאומי למחקר בתאי גזע (ISSCR) – אותו גוף שקבע בסוף שנות ה-70 את כלל 14 הימים – החליט שהגיע הזמן לשנות את הכלל. מעתה אין יותר איסור גורף על 14 ימים. חוקרים יוכלו להמשיך במחקר גם בגילים מבוגרים יותר של העובר, אך יצטרכו לקבל אישור. כל מקרה ייבחן לגופו.

דמיינו את זה – מאגר בלתי מוגבל של עוברים ל”צורכי מחקר” שיופקו מהעור שלנו. בין אם כמקור איברים להשתלה ובין אם כמקור לניסויים שונים ומשונים. הדור הבא של הטכנולוגיה הזו אולי יאפשר לארגן מחדש את התא המשפחתי – אישה תוכל להתעבר מתאי עורה או מתאי עור של חברה שלה (מהבלסטוציסט שיופק מהם), במקום מזכר חיצוני.

מדענים הקוראים את הדברים יוכלו כמובן לטעון שהכול ייעשה בזהירות, בפיקוח ומתוך אחריות עצומה. סלחו לי אם אינני מתרשם מטענות אלה. מדענים ערכו לאחרונה ניסויים מחרידים – הם השתמשו בחלקי גופם של עוברים מפותחים יחסית ובאישור אתי מלא מצד עמיתיהם. מחקר שפורסם בספטמבר 2020 בכתב העת Nature דן בהשתלת “עור אנושי עוברי בעובי מלא”[7]. תנו לי להסביר לכם בצורה פשוטה: לוקחים את עורם של תינוקות שמתו בהפלה בשבוע 20-18, מפשיטים אותו מעליהם ומשתילים אותו בעכברים. כך העכברים משמשים כ”פלטפורמה לחקר זיהומי עור בבני אדם”. הצילומים הכלולים במאמר ב-Nature אינם לבעלי לב חלש. ניתן לראות בהם קרקפות של עוברים שחוברו לעכברי מעבדה, כאשר יש עליהם עדיין שיער אנושי. מזעזע.

כיצד ייתכנו ניסויים כאלה? לדעתי אנחנו יכולים להאשים רק את עצמנו. זה מה שקורה כשמאפשרים למדענים לפקח על עצמם בתקווה שיעניקו לנו בתמורה פריצות דרך מופלאות.

הנה השורה התחתונה: אם לא נתחיל לקבוע באמצעות חקיקה מה להרשות למדענים ומה למנוע מהם – בהתבסס הן על התועלת המדעית שאנו מקווים להשיג, הן על הזוועות האתיות שאנו מחויבים למנוע מבחינה מוסרית והן על הפגיעה האנושה בתא המשפחתי הבסיסי – העתיד הדיסטופי שמנבא הרומן “עולם חדש מופלא” מאת אלדוס האקסלי יהפוך למציאות.


המחבר הוא משפטן ויו”ר “מרכז דיסקברי לאנושיות יוצאת דופן” שמושבו בארה”ב


  1. Rongjia Zhang, Yuhuan Liu, “A rat model of male pregnancy”, bioRxiv, June 2021
  2. Sampson, L. Kimberly, N. Goldman +2, “Uterus transplantation in women who are genetically XY”, Journal of Medical Ethics, February 2019
  3. Favre-Inhofer A, Rafii A, Carbonnel M, “Uterine transplantation: Review in human research”, J Gynecol Obstet Hum Reprod, 2018
  4. וואלה, “שוויון בנטל: בקרוב גם גברים יוכלו להיכנס להריון וללדת”, נובמבר 2017
  5. Antonio Regalado, “Despite CRISPR baby controversy, Harvard University will begin gene-editing sperm”, MIT Technology Review, 29 November 2018
  6. MANUEL ANSEDE, “Human pseudo-embryos created from skin cells present ethical minefield”, EL PAIS, 23 Mars 2021
  7. Agarwal, Beatty, Ho +9, “Development of humanized mouse and rat models with full-thickness human skin and autologous immune cells”, Nature, September 2020

שתפו את הכתבה:

כתבות נוספות שעשויות לעניין אותך
למה לקרוא ספרות קלאסית? ג’יין אוסטין מסבירה

מאיה מזרחי

ויליאם דרסיוויץ בן ה-26 היה צעיר טיפוסי וטיפש כבני גילו כשפגש לראשונה את האישה ששינתה את חייו. העובדה שהיא הלכה...

למרות הלחץ הפוליטי – שחררו את הילדים שלנו מהמהפכה

איל לוינטר

בסוף מאי השנה הונחה על שולחן הכנסת הצעת חוק לקיום "סדנאות הכשרה" לשוויון מגדרי בגיל הרך (גיל גן). מטרתו המוצהרת של...

כולנו עומדים למות, אבל האם ממשבר האקלים?

עידן לוי

מהו האיום הגדול ביותר על האנושות? מלחמה גרעינית? פגיעת אסטרואיד? מגפה קטלנית? אם הייתם שואלים אדם מהרחוב, בייחוד אם הוא צעיר,...

איך להיות קשה כמו יהלום וגמיש כמו קנה סוף

ד"ר משה רט

דמיינו לעצמכם את האיש או האישה הכי חיוביים שאתם יכולים: אדם מלא באופטימיות, שמחת חיים ואהבת הבריות, תמיד מאיר פנים ומחייך,...

מדינת ישראל צריכה ללמוד מהצרפתים ולעצור את הטבח בשפה העברית

מאיה מזרחי

אומרים ש"עברית שפה קשה", אבל אנשים שאומרים את זה כנראה לא למדו מעולם צרפתית. בצרפתית לא רק שיש הרבה יותר...

מדוע גברים אוהבים לצפות בסרטים על רוצחים שכירים?

מארק ג'קסון

כאשר שוורצנגר אמר "אני אחזור" (I’ll be back) בסרט הראשון בסדרת "שליחות קטלנית", שיצא לאקרנים ב-1984, הוא לא התלוצץ. הוא חזר...

למה לא כל אחד יכול להיות משורר

ג'יימס סייל

המדינאי הבריטי לורד צ'סטרפילד אמר פעם: "אני בטוח מאוד שכל אדם בעל הבנה ממוצעת עשוי, באמצעות תרבות, תשומת לב ועבודה קשה, להפוך לכל אשר...

ההבדלים בין חוכמה ותמימות

ד"ר משה רט

שתי תכונות אנושיות נחשבות למידות טובות המעוררות הערכה, אולם למרבה המבוכה נראה שהן סותרות זו את זו – חוכמה ותמימות. את התמימות קצת קשה...

שתפו: