עבור רובנו הפכה המסכה לחלק כמעט בלתי נפרד מהיום-יום. היא לא ממש נוחה, אבל התרגלו לעטות אותה בכל יציאה מהבית כי כנראה שהיא מגינה עלינו במידה זו או אחרת. לפי מה שמסבירים ארגוני הבריאות, נגיף הקורונה עובר בעיקר באמצעות טיפות קטנות שאנחנו מייצרים בזמן שיעול או עיטוש. גודל הטיפות הוא 10 מיקרון (מיליוני המטר) ומעלה. גודל כזה הופך אותן לכבדות דיין כדי שהן ישקעו במהרה לכיוון הרצפה לפני שיספיקו לעבור מרחק של כמטר. לכן שני מטרים נחשב לטווח ביטחון סביר בהחלט.

אבל אולי אנחנו טועים? אולי נגיף הקורונה עובר גם בדרך אחרת, נניח על גבי טיפות קטנות וקלות יותר שאינן צונחות מטה מהר אלא עוברות באוויר של חלל החדר במשך זמן ממושך ולמרחק גדול יותר?

לא מדובר בתיאוריית קונספירציה, אבל גם לא בשאלה פשוטה. כבר עשרות שנים מתנהל דיון אקדמי נרחב לגבי נגיפים דומים ומוכרים יותר, כמו שפעת, ה"עוברים באוויר". המרכזים האמריקניים לבקרת מחלות ולמניעתן (CDC) מסבירים ש"מרבית המומחים מאמינים שנגיפי שפעת מופצים בעיקר באמצעות טיפות קטנות הנוצרות כשאנשים משתעלים, מתעטשים או מדברים"^[1].

כמה קטנות? כמו אלה של הקורונה – שגודלן יותר מכ-10 מיקרון. כלומר, שפעת, לפי ה-CDC, אינה באמת "עוברת באוויר" כפי שמקובל להניח, אלא כמו הקורונה – עוברת באמצעות שיעול או התעטשות היוצרים ענן של טיפות הצונח לקרקע כעבור מטר. אבל מה מסתיר מאחוריו הניסוח הזהיר "מרבית המומחים מאמינים"? מה חושבים חוקרים אחרים והאם הם באמת במיעוט?

ובכן, חוקרים אחרים מצביעים על טיפות קטנות יותר, על פי רוב בגודל של פחות מ-5 מיקרון, שקיבלו את הכינוי "אירוסול" (Aerosol). בגלל משקלן הקליל הן אינן צונחות במסלול בליסטי הישר מטה, אלא מסוגלות להישאר באוויר ובמקרים מסוימים הן נוצרות לא רק כתוצאה משיעולים או מעיטושים, אלא שמספיקה נשימה רגילה כדי להפיץ אותן^[2]. עוד ועוד מחקרים מציעים שבמקרים מסוימים שפעת ומחלות נגיפיות דומות בדרכי הנשימה, מועברות גם דרך האוויר על גבי אותם אירוסולים זעירים^[3][4].

הנה דוגמה שכבר קשורה לקורונה. ב-15 במאי דיווח ה-CDC בהודעה שהוציא לעיתונות, על מקהלה שנפגשה לחזרה שבועית במחוז סקאגיט בוושינגטון (Skagit County). החזרה נמשכה כשעתיים וחצי והשתתפו בה 61 זמרים וזמרות. בדיעבד התברר שאחד האנשים נשא את הנגיף והוביל להדבקה המונית: 53 מחברי המקהלה אובחנו במהרה כחולי קורונה ומתוכם שניים נפטרו. כשחוקרי מחלקת בריאות הציבור של המחוז בחנו את האירוע הם העלו את החשש שהשירה הגבירה את פליטת האירוסולים המדביקים לחלל האוויר^[5]. החוקרים מציינים שחששם עלה בעקבות מחקר שנעשה, אליו הם מפנים, המראה שככל שאנו מתבטאים בקול רם יותר, כך אנו פולטים לאוויר יותר אירוסולים^[6].

במקרה אחר, קבוצת חוקרים מהמכונים האמריקניים לבריאות (NIH) נעזרה בטכנולוגיית לייזר כדי להאיר ולספור את החלקיקים המשוטטים באוויר לאחר שנשא אסימפטומטי דיבר בקול רם. החוקרים גילו שמדי שנייה נפלטו אלפי טיפות זעירות בגודל של כ-4 מיקרון שריחפו במשך דקות ספורות באוויר. מקצתן שקעו מטה רק כעבור 14 דקות^[7].

דוגמה אחרת מגיעה מסינגפור. צוות חוקרים אסף דגימות אוויר משלושה חדרי אשפוז שונים במחלקות הקורונה. בשניים מהחדרים היו מאושפזים חולים בשבוע הראשון למחלתם ובחדר השלישי היה חולה ותיק יותר. מתברר שבשני החדרים הראשונים אותרו בחלל האוויר אירסולים רבים המזוהמים בנגיף הקורונה. בחדרו של החולה השלישי, הוותיק יותר, לא אותרו אירסולים מזוהמים כאלה^[8].

זהו רק קמצוץ מהבדיקות והמחקרים שנעשים בתחום. השיא הגיע ב-6 ביולי כאשר פורסם בכתב העת Clinical Infectious Diseases מאמר פרשנות הקורא לקהילה הרפואית ולארגוני הבריאות להכיר באפשרות של הדבקה נשימתית של נגיף הקורונה. המכתב פורסם בתמיכתם של 237 רופאים וחוקרים נוספים והוא קורא לנקוט באמצעי הגנה נוספים אל מול טיפות זעירות המסוגלות להתפשט בחלל האוויר גם למרחקים של מספר מטרים^[9].

כפי הנראה, אם וכאשר ארגון הבריאות העולמי או ה-CDC יקבלו את קריאותיהם של החוקרים הרבים ויכירו בכך שנגיף הקורונה נישא באוויר ומועבר נשימתית, מיד ישתנו התקנות ונתאים בהתאם את אמצעי המיגון שלנו. כדי להבין לאן יכולים הדברים לנוע, דמיינו חדר סגור שבו פועל מאוורר או מזגן הגורם לנגיפים לשייט על גלי האוויר שבחלל החדר ודוחף אותם רחוק. שלא לדבר על המסכה, שאולי עוזרת במידה מסוימת מול הטיפות הגדולות והכבדות, אבל לבטח אינה חוסמת רסיסים זעירים יותר המשייטים באוויר מכל כיוון.

כאמור, אנחנו לא שם. ובינתיים, כל שאנו יכולים לעשות הוא להיות מודעים לדיבייט הממושך הזה ולבחור בעצמנו כיצד להתייחס אליו.

1. ---

   How Flu Spreads, CDC
2. Tellier, Li, Cowling, +1, "Recognition of aerosol transmission of infectious agents: a commentary", BMC Infectious Diseases, 2019
3. Yan, Grantham, Pantelic, +5, "Infectious virus in exhaled breath of symptomatic seasonal influenza cases from a college community", PNAS, 2018
4. Wong, Lee, Li, +8, "Possible Role of Aerosol Transmission in a Hospital Outbreak of Influenza", Clinical Infectious Diseases, 2010
5. Hamner, Dubbel, Capron, +9, "High SARS-CoV-2 Attack Rate Following Exposure at a Choir Practice — Skagit County, Washington, March 2020", CDC MMWR, May 2020
6. Asadi, Wexler, Cappa, +3, "Aerosol emission and superemission during human speech increase with voice loudness", Sci Rep, 2019
7. Stadnytskyi, Bax, Bax, +1, "The airborne lifetime of small speech droplets and their potential importance in SARS-CoV-2 transmission", PNAS, June 2020
8. Chia, Coleman, Tan, +22, Detection of air and surface contamination by SARS-CoV-2 in hospital rooms of infected patients, nature communications, May 2020
9. Morawska, Milton, It is Time to Address Airborne Transmission of COVID-19, Clinical Infectious Diseases, July 2020