קריית מוצקין, 1975, חבורת ילדים בני 10, ביניהם עבדכם הנאמן, קוראים בעיתון שפלוני מרוויח 200 אלף שקל בחודש במונחים של היום. אז זה היה בלירות. המון כסף. איך זה ייתכן? מתחילים לחשב: "לשם השוואה, אבא של משה מרוויח X שקלים… אז נניח שפלוני מרוויח פי 10 לשעה, אולי פי 15… נניח שהוא עובד 24 שעות כפול 7 ימים בשבוע כפול פי 15 לשעה… זה עדיין לא מגיע לסכום הזה".

מה המסקנה? 70 אחוז יגידו לא יכול להיות. 30 אחוז יגידו שהוא גנב. זו הרי "מתמטיקה", הם יאמרו. אנשים שחיים בתחושה שמי שעשיר הוא גנב, לעולם לא יהיו עשירים. למה? זה עניין של תודעה. תודעה היא ה"מתמטיקה" של החיים. רק אם התודעה שלנו תשתנה – "המציאות" שלנו תשתנה.

בניגוד למה שנהוג לחשוב, העולם לא באמת משתנה. מה שמייצר אצלנו שינוי הוא שינוי הפרדיגמה, התפיסה שלנו. זו לא המציאות שמשתנה, אלא אנחנו שמשתנים. רק אנחנו יכולים להשתנות (או לא).

מה זו מתמטיקה? מתמטיקה זו שפה שעוזרת לנו להבין או להסביר תופעות בטבע. זוכרים שפעם כדור הארץ היה שטוח? זה הוכח מתמטית. אז מה השתנה? המתמטיקה? כדור הארץ הרי מעולם לא היה שטוח. יצא לכם להסתכל לעבר הים ולראות ספינה מתקרבת? מה רואים? תחילה נקודה באופק, אחר כך תורן, אחר כך מפרשים ולבסוף את הספינה כולה. כך זה היה תמיד, אבל אנשים הסתכלו על זה ועדיין חשבו שכדור הארץ שטוח. הרי אם היה שטוח לא היו רואים תחילה רק את התורן העליון ולבסוף את כל הספינה. ובכל זאת, אנשים המשיכו לראות את זה מידי יום וחשבו שכדור הארץ הוא שטוח כיוון שזו הייתה הפרדיגמה.

תומאס קון, פילוסוף של המדע, אחד ההוגים החשובים של ימינו, מנפץ בספרו החשוב "המבנה של מהפכות מדעיות" את המיתוס שהיה קיים עד אז שההתפתחות המדעית היא גידול מצטבר ולינארי של הידע המדעי. קון הבין כי ההתפתחות המדעית היא רצף של מהפכות עוקבות. במילים אחרות, בכל פעם שהאנושות מתקדמת זה מגיע לאחר "מפץ" של מה שחשבו עד אז, כלומר לאחר שינוי פרדיגמה.

לאורך כל ההיסטוריה מה שבאמת איפשר למהפכות לקרות זה שינוי תפיסה, לא הפעולה. חומת ברלין יכולה הייתה להתנפץ הרבה קודם עם פטיש 5 קילו, אבל רק כאשר אנשים הבינו שהם לא רוצים יותר את הקומוניזם זה קרה. גם אביב העמים הערבי שמתרחש כעת לנגד עינינו הוא מהפכה שטרם הגיעה לסיומה. האנשים החיים במדינות ערב הבינו בזכות מהפכת הידע, האינטרנט, הזמינות למידע, שאפשר לחיות אחרת וזה מה שהם רוצים.

הזמן שחלף בעבר בין מהפכה למהפכה היה מאות שנים (בין המצאת האש להמצאת הגלגל לדוגמה). בעת המודרנית הקצב מהיר הרבה יותר וחולפות עשרות שנים בודדות בין מהפכה למהפכה (בין המהפכה התעשייתית למהפכה הפמיניסטית למשל). המהפכה האחרונה שחווינו היא מהפכת הידע, המהפכה הטכנולוגית ואנו בפתחה של המהפכה החדשה, מהפכת התודעה. הטכנולוגיה המודרנית מאפשרת להשיג הכול במהירות ובכל מקום, אבל התודעה האנושית לא הדביקה עדיין את הקצב ולכן אנשים רבים מרגישים שהם לא בשליטה.

יותר אנשים בדיכאון, מאבדים מקומות עבודה, מתעשרים במהירות וגם יורדים מנכסיהם במהירות. בעצם מה שאנשים מחפשים זה להיות מאושרים. ומה זה אומר? אושר הוא הוויה, לא רגעים מסוימים. אדם שיודע היכן הוא נמצא עכשיו – לאן הוא רוצה להגיע, מה הוא רוצה שם ומה התמונה המנצחת שלו, ומרגיש שהוא מתקדם אליה מיום ליום יהיה מאושר.

אז למה רוב האנשים לא מצליחים לבצע שינויים שהם רוצים? למה נהוג לומר "אי אפשר לשנות אנשים?" התשובה לכך נעוצה בזה שרוב האנשים עסוקים ב-Doing, ולא בשינוי תפיסה. רק כאשר התפיסה משתנה – שינוי אמיתי יכול להתרחש. בדרך כלל שינוי של תפיסה מתרחש בעקבות זעזוע. גם עבדכם הנאמן שינה תפיסה רק אחרי שקרה לו מה שקרה (מי שלא מכיר את הסיפור מוזמן לעשות עלי גוגל). הבנתי שלא צריך להיות גנב כדי להיות עשיר וזה לא קשור למזל, צריך לתת ערך, כמה שיותר גבוה ולכמה שיותר אנשים ואז דברים התחילו להשתנות במהירות ובעוצמה שלא האמנתי.

אנשים מחכים שהעולם סביבם ישתנה. אבל זה לא יקרה. מה שצריך להשתנות זו התפיסה שלנו. זה בדיוק, אגב, מה שאנו עושים בסדנאות של קוד המנצח, אנשים משנים את התפיסה שלהם בלי שיקרה להם איזה אסון או אירוע משנה חיים שיגרום להם לשינוי תפיסה.

רוב האנשים קמים בבוקר ו"מחזיקים אצבעות", רוצים ש-2014 תהיה שנה טובה. המנצחים החליטו מה הם רוצים שיקרה ב-2014, שואלים את עצמם – מה אני צריך לעשות כדי שזה גם יקרה – עושים – וזה קורה.