לפני כעשר שנים, בין מסע למסע, ישבתי בבית הורי עם אבא ועם חבר-טייל שלו, עופר, ששימש…
סיפור על סכין ועל לום
לפני כעשר שנים, בין מסע למסע, ישבתי בבית הורי עם אבא ועם חבר-טייל שלו, עופר, ששימש מעין מנטור-דרכים עבורי באותה התקופה, ודיברנו על סיטואציות דוחקות שאליהן עלולים להיקלע בפינות מנותקות של העולם. אמרתי שאם באמצע טרק נידח יעצור אותי שודד חמוש, אתן לו בלי היסוס את הכסף שברשותי וגם אדריך אותו איך להשתמש במצלמה. הסיבה, אמרתי להם, היא שיש לי כל כך הרבה מה להפסיד – מעבר לרכוש – שעדיף לוותר על כמה קליפות לא משמעותיות במיוחד.
שניהם, מלוחמי העבר של הארץ, לא כל כך הזדהו עם הקו הוותרני שלי.
רוצה לקרוא עוד?
להמשך קריאה הירשמו או התחברו
עדר כבשים שועט אל עבר רכס ההימלאיה - תמונה שצולמה מהחלון הצדדי של המשאית עם החיילים, רגע לפני שהתחילה הדרמה / טל רם, שי כותן
