בשבועות האחרונים עלה שוב לכותרות נושא יוקר המחיה בישראל לאחר ששר האוצר החדש העלה את פוסט "ריקי כהן" לפייסבוק. כמו בתקופת המחאה החברתית התפתח דיון נוקב בגורמים ליוקר המחיה הגבוה בישראל, וגם הפעם כמעט אף אחד לא האשים את בנק ישראל, שהוא לדעתי הגורם העיקרי ליוקר המחיה בישראל. המאמר הנוכחי ינסה להסביר למה.

הדרך הכי פשוטה להגיע למסקנה זו היא כזאת: מכל הגורמים שהועלו כאשמים ביוקר המחיה בישראל, מדיניות בנק ישראל היא היחידה שעברה שינוי קיצוני בשנים האחרונות. כך למשל, רמת התחרותיות במשק לא השתנתה בשנים האחרונות, גם כוחם של הוועדים או חלקם של המתנחלים והחרדים בעוגה וכו', לא השתנו מהותית.

המדיניות הקיצונית של בנק ישראל בשנים האחרונות כוללת שני מרכיבים עיקריים: הורדת הריבית (הן הנומינאלית והן הריאלית) לרמה נמוכה באופן חריג, והתערבות להחלשת השקל מול הדולר. המטרה של המדיניות הזאת היא "להגביר את הצמיחה ולעודד את התעסוקה במשק". אבל כמו שמיד נסביר, מדיניות זו השיגה בעיקר צמיחה ומקומות עבודה מלאכותיים ועלייה חדה ביוקר המחיה בישראל.

הסיבה לכך היא מאוד פשוטה, כמו שלומד כל סטודנט לכלכלה בשנה הראשונה – אי אפשר להשיג שינויים ריאליים ברמת החיים על ידי שינויים נומינאליים. או במילים אחרות, שיפור אמיתי בכלכלה יבוא רק כתוצאה מפעולות אמיתיות, כמו למשל: שיפור החינוך, השקעה במחקר ופיתוח, ירידה בשחיתות, שיפור ברמת התחרותיות במשק. פעולות "נומינאליות" כמו הורדת ריבית או הדפסת כסף לא יכולות להביא לשיפור אמיתי. או אם לדייק, פעולות "נומינאליות" לא יכולות להביא לשיפור אמיתי בר קיימא אלא רק לשיפור מלאכותי וקצר מועד (קצת כמו אלכוהול וסמים). הסיבה לכך היא שמהר מאוד המחירים מתאימים את עצמם ומנטרלים את ההשפעה החיובית של הפעולות ה"נומינאליות". לצערנו, זה לא מונע מהבנקים המרכזיים בכל העולם לנקוט פעולות כאלה באופן אגרסיבי ולכן זה לא מפתיע שהצמיחה הכלכלית בעולם בשנים האחרונות מאופיינת במחזורים של צמיחה מלאכותית שלאחריה משברים בגודל פרופורציונאלי.

אחרי שהבנו את הנקודה העקרונית הזאת, בואו נראה מה קרה בישראל. כאמור, בנק ישראל נקט בשתי פעולות עיקריות: התערבות בשער השקל והורדת ריבית. המטרה של ההתערבות בשער השקל היא להגביר את התחרותיות של הייצוא הישראלי. ככל ששער השקל חלש יותר כך המוצרים הישראליים זולים יותר לצרכנים בעולם והביקוש להם גובר. אבל יש שתי בעיות עם זה.

ראשית, שער השקל מייצג את כוח הקניה של אזרחי ישראל בעולם. כלומר, ברגע שבנק ישראל מחליש את השקל, הוא מחליש את כוח הקניה של אזרחי ישראל בחו"ל. ולכן החלשת השקל היא אחד הגורמים העיקריים ליוקר המחיה הגבוה בארץ. אם בנק ישראל היה נותן לשער השקל להתחזק, כל מה שאנחנו מייבאים היה זול יותר.

שנית, החלשת השקל לא ממש עוזרת לייצוא, כי כמו שאמרנו שינוי נומינאלי לא יכול ליצור שינוי ריאלי בר קיימא. וכאן חשוב להבין כי מה שקובע את התחרותיות של הייצוא זה לא שער השקל, אלא שער השקל הריאלי, שהוא שער השקל בניכוי עליית המחירים או בניכוי עליית השכר. נניח שבשנה מסוימת שער השקל מול הדולר לא השתנה, ונניח שבאותה השנה השכר של העובדים עלה ב-10% (ללא שינוי זהה בפריון), הרי שבמצב כזה התחרותיות של היצואנים הישראלים ירדה ב-10%. מדיניות בנק ישראל גרמה אמנם להחלשת השקל אך גרמה במקביל לעליית שכר (בוודאי ביחס לשכר של העובדים באירופה שנמצאת במשבר קשה) שקיזזה את היחלשות השקל.

גם למרכיב השני של מדיניות בנק ישראל, הורדת הריבית, השפעה דומה. בשלב הראשון היא יוצרת ביקושים מלאכותיים, אבל מהר מאוד המחירים עולים ומקזזים את הריבית הנמוכה. הדוגמה הכי טובה לכך היא כמובן שוק הנדל"ן ששם עליות המחירים קיזזו את כל ההשפעה של הריבית הנמוכה, כך שגם המדיניות הזאת גרמה בעיקר לעליית מחירים.

מי שנפגע יותר מכל ממדיניות בנק ישראל הם אזרחים שלא נהנים מהריבית הנמוכה, אך סובלים מעליית המחירים. מדובר בדרך כלל באזרחים שלא עובדים בתעשיות הנהנות מהביקושים המלאכותיים של הריבית הנמוכה (כמו למשל עובדי מדינה) ולא מחזיקים נכסים שמחירם עלה כמו דירה למגורים (ריקי כהן?)

כמו שאמרנו, שינויים נומינאליים יוצרים בהתחלה צמיחה מלאכותית, אחר כך המחירים מתאימים את עצמם וחונקים את הצמיחה המלאכותית, ואז בדרך כלל מגיע המשבר שהוא פרופורציונאלי בגודלו לגודלה של הצמיחה המלאכותית. בישראל הייתה לנו צמיחה מלאכותית בין השנים 2009 עד אמצע 2011. הצמיחה הזאת נחנקה בשנה וחצי האחרונות על ידי עליית המחירים, ואני חושש מאוד שזו רק שאלה של זמן עד שיגיע המשבר.

---

איתי סלונים הוא מנהל השקעות ובעלים של חברה לניהול תיקים (www.islonim.co.il) הוא משקיע באופן שוטף בניירות ערך, כולל בכאלו המופיעים בכתבות. הכתבה נועדה לעורר עניין. היא לא נועדה לשמש כייעוץ השקעות ואינה מהווה תחליף לייעוץ השקעות אישי המתחשב בצרכים המיוחדים של כל אדם. לתגובות:[email protected]