כניסה
הרשמה לניוזלטר
טור עורך גיליון 311: מהו צוות מנצח?
איל לוינטר | 16 ביולי 2018

כמו רבים אחרים, גם אני חונכתי מגיל צעיר להיות אינדיבידואל. בגיל שמונה הצטרפתי לחוג שחייה – ספורט שכל מהותו הוא ביצוע אינדיבידואלי. ככל ששאיפות ההצלחה האישית שלי התחזקו, כך הפך החוג לספורט מקצועני ובגיל 11 כבר התחריתי באליפויות בארץ ובחו"ל. המטרה הייתה לנצח אחרים.

בית הספר לא היה שונה מכך. עודדו אותי ואת חבריי להשיג ציונים גבוהים, למטרת שיפור אישי. לפעמים הציונים אף נמדדו ביחס לאחרים. בשעות בית הספר נהגתי לבלות זמן רב בספרייה, לבדי, בחיפוש אחר מקורות ידע ועולמות חדשים. בדיעבד, אני מבין כעת, שכל הידע שצברתי שם נבע, שוב, מתוך שאיפה לשיפור עצמי, אינדיבידואלי.

כמובן שהיו לכך היבטים חיוביים. כל זה הקנה לי ביטחון וגיבש את האופי שלי. אבל כשהתחלתי את החיים האמיתיים, התפיסה הזו לבדה פשוט לא עבדה. כשהגעתי ליחידה קרבית בצבא והייתי צריך לעבוד בשיתוף פעולה כחלק מצוות, או בהמשך כשהייתי צריך לנהל צוות של כתבים, התפיסות שהושרשו בי אף החלו להפריע. שום דבר שלמדתי לא הכין אותי ליכולות האמיתיות שנדרשתי להן: היכולת לשתף פעולה, ליצור קשרי אמון בקרב אנשים, לפתור קונפליקטים, להיות תלוי בתוצאות הביצועים של חברי הצוות, וכו'.

בזמן שעבדנו על המהדורה המיוחדת הזאת המוקדשת לצוותים, התחזקה אצלי עוד יותר ההבנה שסיבה עיקרית לכך שחברות, ארגונים או משפחות, קמים או נופלים, מצליחים או נכשלים, היא הדרך שבה אינדיבידואלים תופסים עצמם כחלק מצוות מתפקד, ומשתפים פעולה זה עם זה. מסקנה שיכולה להישמע בנאלית, ברורה מאליה. היא אכן כזאת, ולמרות זאת, חברות ומנהלים רבים משקיעים היום הרבה מאוד זמן ואנרגיה כדי לפצח אותה ולהבין איך לעשות את זה נכון.

בגיליון הנוכחי תפגשו אנשים שעשו דרך ארוכה עד שהגיעו לנוסחה שלהם ל"צוות מנצח". רובם התחילו את דרכם דווקא מתוך כישלון ניהולי, חוו קשיים ואחר כך הגיעו לתובנות שדבקו בהם עד שהצליחו. מאברהם לינקולן שיצר "צוותים של אויבים", דרך אלכסנדר מוקדון שפתר בעיות באמצעות יצירת בעיות אחרות במקומות אחרים, ועד תורת הניהול הקיצונית והמרתקת של המיליארדר ריי דליו. תפגשו גם את הגנרל ששינה את כל מבנה הצוותים של הכוחות המיוחדים בעיראק כשהבין שהוא מפסיד, ותוכלו לקרוא על תובנותיו העמוקות של מאמן הכדורסל האגדי ג'ון וודן, המלמדות שיעור גם על ניהול משפחה. בנוסף, עניינה אותנו מהפכת "האג'ייל" השוטפת בשנים האחרונות את החברות הגדולות בעולם ומשנה אותן מיסודן.

במהדורה הזאת תמצאו גם מדורים נוספים. כל שבוע אנחנו שומעים שארה"ב ואירופה נוקטות בצעדי זהירות ואף חוסמות עסקאות עם הסינים. בדקנו מה קורה בארץ, וגילינו מציאות הפוכה. מדוע ישראל, בניגוד לארצות המערב, פותחת את זרועותיה בפני הסינים ומציעה להם לרכוש את הטכנולוגיה ואת ההמצאות שלנו? במדור מדע נצלול לתוך עולמות נסתרים מין העין: נגלה איך אבות מורישים גנטית לילדיהם לחץ וטראומות, מדוע אגמים הופכים להיות יותר ויותר חומציים, ומהן "החותמות" המשמשות היום ללכוד פושעים.

אני רוצה להודות לקוראים שכותבים לנו משובים על הכתבות, דעתכם חשובה לנו. כל חודש אנחנו עושים את המיטב כדי להשתפר עוד ועוד, ולהגיש לכם מגזין מעניין ומעורר מחשבה.
קיץ נעים.

איל לוינטר,
עורך ראשי, אפוק טיימס ישראל

גיליון 311: צוות מנצח

יולי 2018