כניסה
הרשמה לניוזלטר

העיתונאית האמריקנית אביגיל שרייר אזרה אומץ והחלה לחקור את התופעה שכולם בוחרים להתעלם ממנה – העלייה המשמעותית במספר הנערות המבקשות לשנות את מינן. המסקנות שהגיעה אליהן מדאיגות: אלפי נערות שמתחילות תהליך לשינוי מין בגיל 15, מקבלות טסטוסטרון בלא אישור מההורים, עוברות ניתוח להסרת שדיים וכריתת רחם, כדי לגלות לבסוף שהן כלל לא טרנסג'נדריות – והכול בחסות המדינה

מאיה מזרחי | 9 באוגוסט 2021 | חברה והיסטוריה | 15 דק׳

"בית המשפט בחן את הפרוטוקולים הרפואיים שאישרו לבנות לעבור תהליך לשינוי מין והיה מזועזע. הוא אמר: העלייה בכמות המתבגרות שעוברות שינוי מין לעומת שנים קודמות אינה הגיונית"

במשך כ-100 שנה חקרו מדענים וסוציולוגים את התופעה הנקראת "דיספוריה מגדרית" (מועקה מגדרית) בה האדם נמצא בקונפליקט פנימי בין המגדר הביולוגי איתו נולד לבין המגדר שאיתו הוא מזדהה. הממצאים היו ברורים: התופעה נגעה לאחוז קטן מאוד מהציבור (בערך 0.01 אחוזים) שכולם היו גברים. כלומר 1 מתוך 10,000 גברים באוכלוסייה הכללית.

אותו אחוז קטן של גברים חווה בפעם הראשונה תחושה של "דיספוריה מגדרית" בגיל 4-2, וטען בפני המבוגרים בעקשנות שהוא לא בן, אלא בת, מתוך תחושת אי-נוחות חזקה מאוד עם המין הביולוגי איתו נולד.

מחקרים שנערכו בקרב אותה קבוצת ילדים מצאו כי 70 אחוז בממוצע מהילדים שחוו "דיספוריה מגדרית" בגיל צעיר מבלי שהייתה איזו שהיא התערבות של מבוגר – זנחו בהמשך את המחשבה שהייתה להם להשתייך למגדר אחר והמשיכו לחיות את חייהם כרגיל. המיעוט הנותר הפכו להומוסקסואלים וכמה מהם לטרנסקסואלים.

אביגיל שרייר | Andrea Cimini Photography; couresty Abigail Shrier

אביגיל שרייר | Andrea Cimini Photography; couresty Abigail Shrier

כתבות נוספות שעשויות לעניין אותך
מנגנונים כמו גלילה אינסופית והפעלה אוטומטית של סרטונים נועדו בין היתר להגדיל מעורבות ולהחזיר את המשתמש שוב ושוב אל הפלטפורמה
מחוץ לפיד: העולם מתחיל לאסור על ילדים להשתמש ברשתות החברתיות

עידו פוקס

תמונת אילוסטרציה: מגזין אפוק.
"יום האפס": המרוץ לבינה המלאכותית שמפתחת את עצמה

איל לוינטר

איור אילוסטרציה: מגזין אפוק
אפשר לגרום לאדם להאמין שהוא רוצח. האם אפשר לגרום לו גם לשנוא את הקבוצה שלו?

ישראל נמדר

הגבול של החבית נקבע דווקא במקום שבו נמצא המחסור | איור אילוסטרציה: מגזין אפוק
חוק ליביג והבעיה האיראנית

איל לוינטר

כאשר המפתחים פעלו במבנה מבוזר ורופף יותר, גם התוכנה נטתה להיות מודולרית יותר, כלומר מחולקת לחלקים עצמאיים יותר
חוק קונוויי: למה מערכות נראות כמו הארגונים שבנו אותן

איל לוינטר

איור אילוסטרציה: מגזין אפוק
חוק ברנדוליני: למה לבולשיט תמיד יש יתרון

איל לוינטר

שתפו: