מה קורה כשהעולם החופשי לא שם גבול לשאיפות משטרי הרוע, ובמקום זאת הופך אותם לפרטנר שאפשר לסחור איתו ולנהל איתו משא ומתן – מסוריה ואיראן ועד לסין ולאפריקה. אם בעבר האדם הצליח להכניע את הרוע, כעת הרוע מאיים להכניע את העולם

איל לוינטר | 7 ביוני 2017 | גיאו-פוליטיקה | 14 דק׳

מה קרה לחבר'ה הטובים?

"אני חושב שלמערב יש הססנות הנובעת מחוסר ביטחון בערכי העולם החופשי, חוסר ביטחון בכוח העצום שלנו, וחוסר יכולת להבחין בין טוב ורע – דמוקרטיה ודיקטטורה", אמר בראיון לאפוק טיימס דיוויד קיז, כשנתיים לפני שמונה (ב-2016) לתפקיד יועץ ראש ממשלת ישראל לתקשורת בין-לאומית וקשרי חוץ. קיז הגדיר את עצמו באותם ימים כאדם שמטרתו לעצבן את המשטרים הדיקטטורים בעולם, ואף זכה לככב בפוסטים זועמים בפייסבוק של שר החוץ האיראני, לאחר שהפנה לשר שאלה מביכה על אסיר פוליטי הכלוא באיראן.

אולם כיום נראה שקולו של קיז ודומיו נבלע ונשכח בנבכי הפוליטיקה והדיפלומטיה. מנהיגי העולם החופשי אמנם מדברים עדיין על דמוקרטיה, אבל פעמים רבות הם מתייחסים למנהיגי המשטרים המדכאים כשווים. בריונים שביצעו פשעים נגד האנושות הפכו לפרטנרים שאיתם יש להגיע להסכמות ולהבנות. סוחרים איתם, מחבקים אותם, מספקים להם כסף ולעתים אף נשק.