כניסה
הרשמה לניוזלטר

פרופ' אמריקני מוביל קבוצה של מאות אדריכלים מרחבי העולם הטוענים שמבנים עתיקים כמו הפרתנון, איה סופיה או הפירמידות במצרים, נבנו על פי חוכמה עתיקה העשויה להיות המפתח לעתיד טוב יותר של האנושות

מאיה מזרחי | 12 באוגוסט 2018 | פילוסופיה | 11 דק׳

אדריכלות מקודשת והסדר הבלתי נראה של הדברים

לפני שלוש שנים ערכנו סדרה של ראיונות עומק עם אדריכלים ישראלים מצליחים שסיפרו על ההשראה שלהם ועל מה שמניע אותם. באחד מהראיונות חשף בפנינו אדריכל מפורסם בישראל, כיצד תכנן בניין יוקרתי בלב תל אביב בגובה עשרות קומות, בהשראת איבר מינו. כיום הבניין עומד בגאון ומשפיע באופן בלתי מודע על העוברים ושבים.

כמובן, מדובר במקרה קיצון. אדריכלים אחרים סיפרו לנו כיצד תכננו מבנים מודרניים בהשראת ארכיטקטים מהמאה ה-20, תוך שימת דגש על "שימושיות" (פונקציונליות) – תכנון מבנה שיענה לצרכים ולנוחיות של המשתמשים בו. רבים דיברו על החומרים, סיפרו איך ביצעו משחקים בין אור וצל בבניין, ואיך יצרו הרמוניה שבמרכזה האדם.

הפנתיאון ברומא, ציור של ג'יובני פאולו פניני, בסביבות 1734

שתפו: