שיטות למידה חדשות מעודדות את האדריכל דוד נופר ליצור מבנים שיתרמו להצלחתן

מאיה מזרחי | 16 באוקטובר 2014 | תרבות ואמנות | 6 דק׳

הכיתה – כפי שלא הכרתם אותה

כשהזמינו את האדריכל דוד נופר לתכנן בית ספר ייחודי הנקרא ״שיטת מרכזי הלמידה״ בקריית חינוך דרור שבלב השרון, הוא ידע שכדי להצליח בפרויקט הוא יצטרך לשכוח את מה שידע על בנייה של בתי ספר בעבר. השיטה של ״מרכזי למידה״ פועלת כמו אוניברסיטה, בה ילד מהחמישית וילד מהשמינית באים ללמוד נושא מסוים בבניין המוקדש למתמטיקה או לאמנות ולאחר שעתיים עוברים לבניין אחר.

השיטה הביאה את נופר לחפש כיתות מתאימות שיאפשרו תחלופה לקבוצה גדולה של ילדים שמתרכזת במן אולם אודיטוריום גדול ומרכזי, מתפצלת לקבוצות עבודה קטנות בכיתות המקיפות את האולם ונפגשת שוב באולם לסיכום השיעור. בתום השיעור הילדים עוברים ל״בית״ אחר. ״התפיסה הארכיטקטונית הייתה להשאיר מרחבים פתוחים ומגוונים שמאפשרים חיוץ והגדרה שיאפשרו חלוקה מהסוג הזה, ובסוף נוצר בניין מיוחד במינו שנבנה ממש כקמפוס וקולט בתוכו 72 כיתות״.