עורך דין אייל רייפר על התמודדות עם שיקים שחזרו: המסלול המשפטי המלא להשבת כספך

קבלת שיק שחזר היא חוויה מתסכלת ומעיקה. מעבר לתחושת האכזבה והכעס, נדרשת התמודדות מול מערכת בירוקרטית מורכבת. התהליך דורש הבנה של הליכי ההוצאה לפועל, סבלנות, וידע משפטי נרחב. עו"ד אייל רייפר, שותף בכיר במשרד עורכי הדין דרעי רייפר ושות', מציג את המדריך המקיף לגביית שיקים חוזרים.

ההוצאה לפועל: הזרוע המבצעת לגביית חובות

מערכת ההוצאה לפועל מהווה את הזרוע הביצועית של המדינה לאכיפת גביית חובות בהתאם לחוק. כאשר אדם או עסק אינם משלמים את חובם באמצעות שיק שנתנו, ניתן לפנות להוצאה לפועל לצורך גבייתו. חשוב להבין שההליך הוא פרוצדורלי ומהותי כאחד, ולעיתים קרובות כרוך בהתנגדויות מצד החייב.

ליווי של עורך דין  המתמחה בגביית חובות  בתחום יכול לסייע בניווט הדרך במערכת המורכבת ולהביא לגביית החוב במהירות וביעילות.

המסע מתחיל: שלבי התהליך המוקדמים

התהליך מתחיל הרבה לפני שהשיק מוחזר. לרוב, מדובר ביחסים עסקיים שבמסגרתם סופקו שירותים או מוצרים ובתמורה ניתנו שיקים כאמצעי תשלום. כאשר הצד המקבל (המכונה "הזוכה" בשפת ההוצאה לפועל) מפקיד את השיק והוא חוזר, נוצרת הבעיה.

שיק יכול לחזור ממגוון סיבות: היעדר כיסוי מספיק, חשבון מוגבל, ביטול השיק ועוד. חשוב לזכור שחזרת שיק לא בהכרח מעידה על חוסר תום לב של החייב – ייתכנו מצבים בהם השיקים ניתנו מראש וקשיים כלכליים התפתחו בהמשך.

כאשר שיק חוזר, חשוב לא רק להבין את ההיבטים המשפטיים הכרוכים בכך – אלא גם להיעזר באנשי מקצוע מנוסים שיכולים לנווט את ההליך בצורה היעילה ביותר. משרד עורכי דין גבייה דרעי רייפר ושות' מציע ללקוחותיו ליווי משפטי צמוד ואישי, הכולל ייעוץ אסטרטגי, ניסוח מכתבי התראה, הגשת בקשות להוצאה לפועל והתמודדות עם התנגדויות מצד החייב – הכל תחת קורת גג אחת ובשקיפות מלאה.

המעמד המשפטי: "אחיזה כשורה" ו"אחיזה בעד ערך"

טרם הפנייה להוצאה לפועל, חיוני להבין את מעמדו המשפטי של האוחז בשיק. "אחיזה כשורה" היא מעמד משפטי המעניק לאוחז בשיק את היכולת להגישו לביצוע בהוצאה לפועל. לשם כך, על האוחז לעמוד במספר תנאים:

1. השיק צריך להיות שלם ותקין

2. האוחז לא היה מודע לפגם בזכות הקניינית של מעביר השיק

3. מועד האחיזה מוקדם ממועד פירעון השיק

מעמד נוסף הוא "אוחז בעד ערך", שמשמעותו שהאוחז נתן תמורה בעד השיק או עתיד לתת תמורה.

מעמדים אלה חשובים במיוחד כאשר החייב מגיש התנגדות. "אחיזה כשורה" מעניקה לזוכה בעלות נקייה בשיק, כך שפגמים בעסקאות קודמות אינם משפיעים עליו. "אחיזה בעד ערך" מגנה מפני טענות של כישלון תמורה. שני המעמדים מאפשרים להתמודד עם טענות החייב כאשר האוחז נדרש להיפרע מאדם שונה מזה שנתן לו את השיק מלכתחילה.

הגשת בקשה לביצוע שיק שחזר: הצעדים המעשיים

לפני הגשת בקשה לביצוע שיק בהוצאה לפועל, מומלץ לנסות להגיע להסכמות מחוץ לבית המשפט אף שניתן לעשות זאת באופן עצמאי, מכתב התראה מעורך דין נושא עמו אפקט הרתעתי משמעותי יותר ועשוי להביא לתשלום החוב ללא צורך בהליכים נוספים. בנוסף, משלוח התראה מדגים את תום הלב של הזוכה, שניסה לפתור את העניין בדרכים מקובלות טרם פנייה להליכי גבייה.

לאחר משלוח ההתראה, יש להגיש בקשה ללשכת ההוצאה לפועל באמצעות טופס ייעודי, בצירוף המסמכים הנדרשים. יש להקפיד על דיוק במילוי הפרטים, שכן טעויות עלולות להוביל לדחיית הבקשה. יש לצרף פלטים ברורים של השיקים החוזרים שהתקבלו מהבנק. בנוסף, נדרש תשלום אגרה בשיעור של 1.25% מסכום השיקים החוזרים, אשר תתווסף לחובו של החייב.

לאחר חלוף המועד הקבוע באזהרה שנשלחה לחייב, ניתן לבקש מרשם ההוצאה לפועל סעדים שונים, כגון הטלת הגבלות על החייב (עיכוב יציאה מהארץ, הגבלות על חשבונות בנק ועוד), הכרזה על החייב כ"מוגבל באמצעים", ורישומו במרשם פומבי של "חייבים המשתמטים מחובותיהם". סעדים אלה מפעילים לחץ על החייב להסדיר את חובו.

תגובת החייב: התנגדויות והתמודדות עמן

לאחר הגשת "בקשה לביצוע שטר" בלשכת ההוצאה לפועל, נשלחת אזהרה לחייב. בתגובה, החייב יכול לשלם את החוב או להגיש התנגדויות אשר מעבירות את הדיון לבית המשפט.

החייב יכול להגיב בשני אופנים עיקריים:

1. "התנגדות לביצוע שטר" – החייב טוען כי קיימות סיבות המצדיקות את אי-תשלום החוב, כמו אי-קבלת תמורה, זיוף חתימה, גניבת השיק וכדומה.

2. "בקשה בטענת פרעתי" – החייב טוען כי החוב כבר שולם, ולכן אין עילה לפנייה להוצאה לפועל.

ברוב המקרים, החייב יגיש התנגדות לביצוע שטר במטרה למשוך את ההליך המשפטי. לאחר הגשת ההתנגדות, הדיון מועבר לבית המשפט, ומטרת הזוכה היא להחזיר את התיק למערכת ההוצאה לפועל בהקדם האפשרי כדי להתחיל בהליכי גביית החוב.

הליכי הגבייה בפועל: הדרך להשבת הכסף

לאחר שרשם ההוצאה לפועל מכיר בחוב כחוב פסוק, ניתן להתחיל בהליכי גבייה. קיימים שלושה סוגי הליכים עיקריים:

1. צוי מידע- לצורך איתור וקבלת מידע על נכסי החייב, חלק מאוד חשוב בהליך גביית החוב.

2. הטלת הגבלות: הגבלות אלה מקשות על התנהלותו היומיומית של החייב, ומספקות תמריץ לפירעון החוב. בין ההגבלות: איסור שימוש בכרטיסי אשראי ופנקסי שיקים, הגבלת רישיון נהיגה, עיכוב יציאה מהארץ ועוד.

3. הטלת עיקולים: מטרת העיקול היא לאחוז בנכסי החייב ולמנוע הברחת נכסים או העדפת נושים. ניתן להטיל עיקול על נכסים בבעלות החייב או בידי צד ג', כמו חשבונות בנק, תיקי השקעות ונכסי נדל"ן.

4. מימוש נכסים: לאחר הטלת עיקולים, ניתן לממש את הנכסים המעוקלים כדי לפרוע את החוב.   מעבירים את הכספים שנתפסו לקופת ההוצאה לפועל  ומוכרים ונכסים לצורך מימוש הכספים מועברים לזוכה.

החשיבות של ליווי מקצועי  בגביית שיקים חוזרים

היוועצות עם עורך דין המתמחה בגביית שיקים חוזרים, כמו עו"ד אייל רייפר ממשרד דרעי רייפר ושות', מקלה משמעותית על תהליך גביית החוב. עורך דין מנוסה יוכל לקבוע באילו אמצעים ובאיזה תזמון להשתמש נגד החייב הספציפי בהתאם לנסיבות המקרה.

השילוב של ידע משפטי, ניסיון בעבודה מול מערכת ההוצאה לפועל והיכרות עם טקטיקות החייבים מאפשר לעורך הדין להוביל את התהליך ביעילות ולהגדיל את הסיכויים לגביית החוב במלואו.

נתקלתם בבעיה דומה? יש לכם שאלות? צרו קשר עם משרדנו לייעוץ מקצועי

פירוש או שימוש במידע המובא במאמר זה הינו באחריות הקורא בלבד. אין לראות בתוכן המאמר משום ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי פרטני הניתן על ידי עורך דין מוסמך. מומלץ לפנות להתייעצות עם עורך דין בכל מקרה ספציפי ולקבל חוות דעת מקצועית בהתאם לנסיבות הייחודיות של כל מקרה.

דרעי רייפר ושות' עורכי דין
כתובת: הארבעה 28, תל אביב
טלפונים: 050-7118585 | 03-7957444