הפרדוקס של הסובלנות

״אלמלא יצר הרע, לא בנה אדם בית ולא נשא אישה ולא הוליד בנים" (מדרש רבה, בראשית ט, ז). המשפט הזה של חז"ל נשמע מפתיע, אך הוא מניח את התשתית לאחת התובנות המורכבות ביותר על הקיום האנושי: ההכרה בכך שגם הכוחות האפלים שבאדם אינם בהכרח תקלה בבריאה, אלא חומר גלם שיכול להפוך לבניין או לחורבן.

מנקודת מבט יהודית, היצר הרע אינו נובע מ"אל אחר" או מ"באג" בבריאה, אלא מהווה "פיצ'ר" שלה – אנרגיה גולמית, חיונית ואפילו יצירתית, שבלעדיה העולם היה נותר קפוא וחסר חיות. אלא שכאן בדיוק טמון המבחן העליון של כל חברה חפצת חיים: היכולת להבחין בין האנרגיה היצרית המניעה את העולם, לבין הרוע המוחלט המבקש להחריבו.