האם נכון להקריב יחיד למען רבים – גם כשזה הבן שלך? המאבק בין רגש לצדק, בין מדינה למשפחה
ד"ר משה רט | 9 בדצמבר 2025 | מחשבות | 4 דק׳
מה קורה כש"דילמת הקרונית" יורדת לפסים אישיים | דעה
בעיית הקרונית היא ניסוי חשיבה קלאסי בפילוסופיה של המוסר: קרונית דוהרת לאורך המסילה לעבר חמישה אנשים. במשיכת ידית, ניתן להטות אותה למסילה אחרת, שם עומד אדם אחד בלבד. האם יש להניח לחמישה למות ב"שב ואל תעשה", או לגרום באופן אקטיבי למותו של היחיד כדי להציל את הרבים? הדעות חלוקות בנושא, ורבים טוענים שיש למשוך בידית.
אלא שאז עולה שאלה נוספת, שטורפת את הקלפים: מה אם האדם הבודד על המסילה השנייה הוא הבן שלכם? האם גם כעת תעמדו על דעתכם כי יש להקריב את האחד למען הרבים? ואם תסרבו, מה משמעות הדבר? האם זה אומר שהבחירה להקריב את האדם הבודד הייתה שגויה מוסרית מלכתחילה – או שדווקא העדפת הבן מבטאת שיקול מוטה ובלתי מוסרי?
שאלה תיאורטית זו קיבלה משמעות כואבת ומעשית בזירה הציבורית בישראל, בוויכוחים סביב העסקאות לשחרור החטופים. מחד גיסא, עומדת על הפרק החובה להציל חיי אדם מייסורים ומסכנה מיידית; ומאידך גיסא עומדים לפני מקבלי ההחלטות המחירים האסטרטגיים, כמו הפסקת הלחימה ושחרור מאות מחבלים רוצחים, העלולים לגבות קורבנות רבים יותר בטווח הארוך. בוויכוח הזה נשלפה לא אחת השאלה הנוקבת כלפי המתנגדים לעסקה: "ומה היית אומר אילו הבן שלך היה שם?"
רוצה לקרוא עוד?
להמשך קריאה הירשמו או התחברו
איור אילוסטרציה: מגזין אפוק