המצב הנוכחי מזכיר מקרה אחר בהיסטוריה בו נשיא אמריקני עמד מול אלימות איראנית. מקבלי ההחלטות שלנו צריכים להפיק לקחים חשובים מאותו מקרה
בעונת בחירות, ההנהגה האמריקנית עשויה לקבל החלטות המנוגדות לאינטרסים של ישראל | דעה
המשבר הנוכחי בין ארה"ב לאיראן והסבך הפוליטי שמלווה אותו מזכירים במידה מטרידה את ההתרחשויות שאפיינו את מערכת הבחירות בין ג'ימי קרטר לרונלד רייגן ב-1980, שבמרכזה עמד משבר בני הערובה באיראן.
גם אז, כמו היום, הקלפים האסטרטגיים נטרפים ככל שמתקרבות הבחירות בארה"ב, והדיפלומטיה הבין-לאומית הופכת לכלי משחק פוליטי במסע לקלפי. נראה כי הממשל האמריקני הנוכחי פועל באותה דרך שבה פעל קמפיין רייגן: מגעים חשאיים, הבנות מעורפלות, והכל בשם מטרה אחת – ניצחון בבחירות.
הפיאסקו של קרטר והאסטרטגיה של רייגן
בשנת 1979, עם נפילת השאה ועליית המהפכה האסלאמית באיראן, השתלטו הסטודנטים המהפכנים על שגרירות ארה"ב בטהראן, ולקחו 52 דיפלומטים כבני ערובה. נשיא ארה"ב דאז, ג'ימי קרטר, נכנס למשבר שנמשך למעלה משנה, והפך לסמל לכישלון מדיניותו. כישלון מבצע החילוץ הצבאי הותיר את קרטר פגיע וחסר מענה, והציבור האמריקני צפה בו מועד שוב ושוב בניסיונותיו לשחרר את בני הערובה.
רוצה לקרוא עוד?
להמשך קריאה הירשמו או התחברו