כניסה
הרשמה לניוזלטר

אני מרגיש שהדיבור על ״חזרה לקהילה״ הוא בעיקרו שאיפה נוסטלגית לחזרה לאזורי הנוחות שהיו לאדם במשך…

אלון אולמן | 19 בדצמבר 2014 | מחשבות | 3 דק׳

הקהילה לא נעלמה, היא פשוט קיבלה צורות נוספות

אני מרגיש שהדיבור על ״חזרה לקהילה״ הוא בעיקרו שאיפה נוסטלגית לחזרה לאזורי הנוחות שהיו לאדם במשך הרבה מאוד שנים. בתוך הכמיהה הזו מסתתר פחד גדול של אנשים רבים שמתבוננים בחרדה על המרוץ הטכנולוגי ומפחדים לאבד שליטה על חייהם. מי מאתנו לא אוהב להיות נוסטלגי לעתים? אבל אבל השאיפה לחיות ״כמו בעבר״ היא אשליה נאיבית שלמיטב ידיעתי מעולם לא הוכיחה את עצמה. לא ניתן ולא צריך להילחם נגד הקידמה.

בסופו של דבר כל מה שאנחנו רוצים זה להיות מאושרים. הדרך להגיע לאושר משותפת כמעט לכל האנשים ועוברת דרך מספר זוגות של צרכים מרכזיים שמשלימים אחד את השני. אדם שהצרכים האלו מסופקים אצלו, הוא אדם מאושר.

השאיפה לחיות ״כמו בעבר״ היא אשליה נאיבית שלמיטב ידיעתי מעולם לא הוכיחה את עצמה

כתבות נוספות שעשויות לעניין אותך
הדרך הארוכה אל תוך עצמנו
הדרך הארוכה אל תוך עצמנו – והתרבות שמונעת מאיתנו ללכת בה | דעה

ד"ר משה רט

מסכי המסחר בוול סטריט, 17 בספטמבר 2025
מדוע צריך להיזהר מהגאות המלאכותית בשוק ההון | דעה

גלעד סלונים

היצר הרע הוא מעין רוח רעה הנכנסת באדם ומשבשת את שיקול דעתו
זה הילד הרע, לא אני | דעה

ד"ר משה רט

עיקרון האפקט הכפול – מה אתם הייתם עושים?
עיקרון האפקט הכפול – מה אתם הייתם עושים?

עידו פוקס

אילוסטרציה: מגזין אפוק
על הדחף האנושי לדעת – גם כשזה כואב

ישראל נמדר

מי אני לפני הכול?
מי אני לפני הכול?

ד"ר משה רט

שתפו: