פרופ' לב ויידמן, בית הספר לפיזיקה ואסטרונומיה באוניברסיטת תל אביב
פרופ' לב ויידמן | 13 באוקטובר 2017 | מדע וטכנולוגיה | 3 דק׳
"באמת קיימים עולמות מקבילים"
במחצית הראשונה של המאה ה-20, כשמכניקת הקוונטים תפסה את מקומה בקדמת עולם הפיזיקה, אחד ממתנגדיה החריפים ביותר היה אלברט איינשטיין, על אף תפקידו המרכזי בפיתוח שלה.
אחת מטענותיו המרכזיות הייתה נגד ה"שזירה הקוונטית" – כשלשני חלקיקים מרוחקים יש מקור משותף, ופעולה על אחד מהם משפיעה באופן מיידי גם על השני, אפילו אם הם מרוחקים ביניהם שנות אור. כיוון שהשפעות מידיות כאלו סותרות את תורת היחסות כשהן מציעות מעבר של מידע במהירות שעולה על מהירות האור, איינשטיין תיאר את התופעה כ-"פעולת רפאים ממרחק" ("Spooky action at a distance").
אבל בזה לא מסתכמים האתגרים שמציבה בפנינו מכניקת הקוונטים. מרכיב "בעייתי" נוסף שלה קשור לתהליכי המדידה. בעולם שמסביבנו, אנחנו רגילים שלכל חפץ יש מיקום מוגדר ויחיד, ואנחנו יכולים בכל רגע לתאר היכן הוא נמצא. בעולם הקוונטי זה אחרת – כל עוד לא נבדוק היכן נמצא החלקיק, אין לו מקום מוגדר – הוא נמצא בכמה מקומות בו זמנית. רק ברגע שנבצע מדידה יתרחש תהליך אקראי לחלוטין שיקבע את מיקומו. רבים מתקשים לקבל את האקראיות הזאת, וגם לגביה יש אמרה מפורסמת המבוססת על דבריו של איינשטיין: "אלוהים לא משחק בקוביות".
רוצה לקרוא עוד?
להמשך קריאה הירשמו או התחברו