הוא הגיע למשחק האחרון והחשוב מכולם כשגבו אל הקיר. ב-1987 לאחר יותר משלוש שנים מעייפות בהן…

יניב ניצן | 5 ביולי 2013 | פסיכולוגיה | 4 דק׳

נחישות של אלופים

הוא הגיע למשחק האחרון והחשוב מכולם כשגבו אל הקיר. ב-1987 לאחר יותר משלוש שנים מעייפות בהן שיחק כ-119 משחקים מול יריבו, הגיע קספארוב למשחק של להיות או לחדול. כעת נותרו לו פחות מ-24 שעות להתכונן למשחק הגורלי. הפסד או תיקו יגרמו לו להפסיד את אליפות העולם. באיזו אסטרטגיה בחר קספארוב? מה היה "סוד" ההכנה שלו למשחק המכריע?

הכול התחיל שלוש שנים קודם לכן, כאשר קספארוב פגש את אנטולי קרפוב לדו-קרב על תואר אלוף העולם. קספארוב, הטוען לכתר, היה כוכב יוצא דופן. בגיל 21 כבר הגיע לגמר לאחר שהעיף בשלבים המוקדמים שני שחקנים מצוינים ומנוסים ממנו. הוא שיחק באופן אגרסיבי וחסר פחד, עם אסטרטגיה דומה לזו של קרמבו מהסרט "מבצע סבתא": להתחיל הכי מהר ולאט לאט להגביר את הקצב.