כניסה
הרשמה לניוזלטר

מסנאים שיוצרים מילים חדשות ועד ללווייתנים המתכתבים כמו מלחינים – חוקרים ואנשי טכנולוגיה חוצים את גבולות האפשר כדי לפענח שפות של חיות. האם אנו קרובים ליום שבו נוכל באמת לשוחח עם כלב, דולפין או פיל – או שזו רק אשליה מתוחכמת?

רקפת תבור | 7 באוגוסט 2025 | מדע וטכנולוגיה | 11 דק׳

מדברים אלינו? המרוץ להבין – ואולי לדבר – בשפת בעלי החיים

במרכזו של שדה פתוח אי-שם בצפון אמריקה, בתחילת קיץ 2011, ישבו כמה חוקרים – מצוידים במצלמות, מיקרופונים ומחשב נייד, וצפו ב"כפר" קטן של "נובחניות": סוג של סנאים חברותיים החופרים מחילות. במבט ראשון, זה נראה כמו עוד יום רגיל של תצפיות, אך עבור פרופ' קון סלובודצ'יקוף וצוותו, כל ציוץ קטן, כל תנועת זנב – היו רמז לגילוי מסעיר.

בשנת 2011 הפכו קריאות הנובחניות, שנשמעות לאוזן האנושית כ"צ’י... צ’י" חדגוני, למעין כתב חידה. בתחילה הבחין סלובודצ’יקוף כי כשמתקרב טורף – נץ, זאב ערבות או אפילו אדם – הנובחניות משמיעות קריאת אזהרה שנשמעת דומה. אך ניתוח מעמיק של הצלילים גילה תופעה מפתיעה: מאחורי הקריאות השונות מסתתרת מעין "שפה" המורכבת משמות עצם (מיהו הפולש – "זאב ערבות!", "בן-אדם!") ומתיאורים (כיצד הוא נראה – "צהוב", "רזה".

ואז הגיע הרגע המפתיע ביותר: כשניסו להציג לנובחניות צורות שמעולם לא פגשו – כמו אליפסה שחורה או משולש – הן הגיבו בקריאה חדשה, שלא נרשמה מעולם. כאילו יצרו "מילה" חדשה, יש מאין, ממש לעיני החוקרים המשתאים.

מדברים אלינו? המרוץ להבין – ואולי לדבר – בשפת בעלי החיים

אילוסטרציה: מגזין אפוק

כתבות נוספות שעשויות לעניין אותך
איור אילוסטרציה: מגזין אפוק
מי באמת מחולל מהפכות במדע – הגאון או המכשיר?

בר בולנדי

איור אילוסטרציה: מגזין אפוק
הקנטאור ההפוך: האדם שהפך לאיבר של האלגוריתם

רקפת תבור

ייתכן שתאי הפיל אינם מנסים להציל כל תא שנפגע. כאשר הם מזהים נזק גנטי שעלול להיות מסוכן, הם ממהרים להוציא את התא מהמערכת
פרדוקס פיטו: כיצד חיות גדולות שורדות מעל מאה שנה ושוברות את משוואת הסרטן

עידו פוקס

אילוסטרציה: מגזין אפוק
עד 120 – גבול החיים, ברכה או צירוף מקרים?

רקפת תבור

אילוסטרציה: מגזין אפוק.
הנבדקים שלא קיימים: האם המדע מתחיל לחקור בני אדם בלי בני אדם?

רקפת תבור

איור אילוסטרציה: מגזין אפוק
האנשים שמזקינים אותנו: המחיר הביולוגי של קשרים שקשה להשתחרר מהם

רקפת תבור

שתפו: