כניסה
הרשמה לניוזלטר

מיזוג של שיבוט, הנדסה גנטית וטכנולוגיות פורצות דרך מאפשר ליצור מחדש מינים שנכחדו – מהזאב הנורא ועד הממותה. אבל האם נוכל לשלוט בעתיד שאנחנו יוצרים?

רקפת תבור | 8 במאי 2025 | מדע וטכנולוגיה | 13 דק׳

פארק היורה – גרסת המציאות: כשהמינים שנכחדו חוזרים לחיים

בתחילת המאה ה-19 דבר מה אפל ושטני הגיח לעולם. בחדר עבודה טחוב, בין מבחנות וחוטי חשמל שהבהבו באור כחול-אפל, קם לתחייה יצור שחובר מטלאי גוויות. הוא היה תבוני, רהוט ומלנכולי. בתחילה הפגין נדיבות וטוב לב, אך עד מהרה הפך מריר ורצה לנקום ביוצרו.

ויקטור פרנקנשטיין, בן למשפחה שווייצרית משכילה שלמד כימיה ופיזיקה, סיפר כי הכול החל כשפיתח אובססיה להחייאת חומר מת. "העולם היה עבורי סוד שרציתי לפענח", אמר בהתלהבות. "עמלתי קשה במשך כמעט שנתיים, מתוך מטרה אחת ויחידה – להחיות גוף דומם... רציתי בכך בלהט שעלה בהרבה על גבולות המתינות; אך כעת, כשסיימתי, יופיו של החלום התפוגג, ואימה עוצרת נשימה וגועל מילאו את לבי".

יותר ממאה שנה לאחר פרסומו של הרומן המפורסם מאת מרי שלי, החליטו הנאצים לקחת את הרעיון צעד נוסף קדימה. בחזונם לא הסתפקו בהחייאת יצור יחיד, אלא בשחזורו של עולם שלם – יערות קדמוניים אפופי ערפל, מאוכלסים בחיות פרא עצומות.

מבקרי הרעיון של החייאת מינים מזהירים כי ממותות שישובו לסיביר עלולות להתחרות במינים הקיימים או לשנות את הנוף בדרכים מזיקות

איור אילוסטרציה: מגזין אפוק

כתבות נוספות שעשויות לעניין אותך
איור אילוסטרציה: מגזין אפוק
מי באמת מחולל מהפכות במדע – הגאון או המכשיר?

בר בולנדי

איור אילוסטרציה: מגזין אפוק
הקנטאור ההפוך: האדם שהפך לאיבר של האלגוריתם

רקפת תבור

ייתכן שתאי הפיל אינם מנסים להציל כל תא שנפגע. כאשר הם מזהים נזק גנטי שעלול להיות מסוכן, הם ממהרים להוציא את התא מהמערכת
פרדוקס פיטו: כיצד חיות גדולות שורדות מעל מאה שנה ושוברות את משוואת הסרטן

עידו פוקס

אילוסטרציה: מגזין אפוק
עד 120 – גבול החיים, ברכה או צירוף מקרים?

רקפת תבור

אילוסטרציה: מגזין אפוק.
הנבדקים שלא קיימים: האם המדע מתחיל לחקור בני אדם בלי בני אדם?

רקפת תבור

איור אילוסטרציה: מגזין אפוק
האנשים שמזקינים אותנו: המחיר הביולוגי של קשרים שקשה להשתחרר מהם

רקפת תבור

שתפו: