כניסה
הרשמה לניוזלטר

קבוצות חוקרים עמלות בימים אלה על פיתוח משוואות של "מנועי עיוות" שיאפשרו לנו לנוע במהירויות עצומות, כמו במסע בין כוכבים. מה הן השיגו עד כה?

רקפת תבור | 9 ביוני 2024 | מדע וטכנולוגיה | 5 דק׳

טכנולוגיות בלתי אפשריות, אבל אמיתיות – לנוע כמו ב”מסע בין כוכבים”

המתח על גשר ספינת החלל "אנטרפרייז" הלך וגבר. קפטן קירק האגדי הורה למהנדס הספינה סקוט להפעיל את מנוע העיוות (Warp Drive) וסקוט הניע לאיטו את ידית השליטה. "0.8, 0.9" הוא דיווח בהדרגה. כשספינת החלל הענקית הגיעה ל"Warp Factor" (עוצמה 1) היא עברה את מהירות האור ועבור צופה מבחוץ נעלמה לפתע. עם זאת, בתוך הספינה העניינים המשיכו כמעט כרגיל, למעט שמבעד לחלונות אולם גשר הספינה נגלו אורות כחולים שהעידו על עוצמת הנסיעה. סקוט המשיך לדחוף את ידית השליטה ודיווח על המהירות המואצת "2, 3…" והספינה שטה בחלל במהירות גבוהה הרבה יותר ממהירות האור, מה שאִפשר לה לחצות בזריזות מרחקים גדולים בגלקסיה.

כמובן שבעולם האמיתי מהירויות כאלו נחשבות לבלתי אפשריות, היות שעל פי תורת היחסות של איינשטיין דבר אינו מסוגל לעבור את מהירות האור. ובכל זאת, מדענים מנסים לפתח היום בדיוק את זה, ואף טוענים כי קיים פוטנציאל להשיג זאת.

למעשה, הרעיון של ג'ין רודנברי, יוצר סדרת "מסע בין כוכבים" והתסריטאי שלה, להשתמש ב"מנוע עיוות" (Warp Drive) על ספינת האנטרפרייז ב-1964, לא היה מקורי, אלא התבסס על מנוע שדמיין שנים ספורות קודם לכן סופר המדע הבדיוני ג'ון קמפבל (Campbell) בספרו Islands of Space (1957). גיבוריו של קמפבל פיתחו סוג הנעה חדש, "Space strain drive", המאפשר להם לנוע בחלל במהירויות גבוהות במיוחד.

מנוע העיוות הוא זה שמאפשר לאנטרפרייז לחצות בזריזות מרחקים עצומים בגלקסיה | FlixPix/Paramount Television/Alamy Stock Photo

מנוע העיוות הוא זה שמאפשר לאנטרפרייז לחצות בזריזות מרחקים עצומים בגלקסיה | FlixPix/Paramount Television/Alamy Stock Photo

כתבות נוספות שעשויות לעניין אותך
איור אילוסטרציה: מגזין אפוק
האנשים שמחפשים מפלצת מהאגדות – אבל עובדים כמו חוקרי מעבדה 

דינה גורדון

איור אילוסטרציה: מגזין אפוק
האם המוח המזדקן רואה את התמונה הגדולה?

רקפת תבור

חנות ממתקים במרכז לונדון, יום לאחר ביטול הקצבת הממתקים. כמה חודשים אחר כך בוטלה הקצבת הסוכר
הסוכר שנעלם בינקות – והבריאות שהשתנתה 70 שנה אחר כך

רקפת תבור

איור אילוסטרציה: מגזין אפוק
מי באמת מחולל מהפכות במדע – הגאון או המכשיר?

בר בולנדי

איור אילוסטרציה: מגזין אפוק
הקנטאור ההפוך: האדם שהפך לאיבר של האלגוריתם

רקפת תבור

ייתכן שתאי הפיל אינם מנסים להציל כל תא שנפגע. כאשר הם מזהים נזק גנטי שעלול להיות מסוכן, הם ממהרים להוציא את התא מהמערכת
פרדוקס פיטו: כיצד חיות גדולות שורדות מעל מאה שנה ושוברות את משוואת הסרטן

עידו פוקס

שתפו: