כניסה
הרשמה לניוזלטר

"אם זה נכון, זה אומר שאנחנו לא צריכים לחפש חיים במערכות שמש אחרות ב'אזורים המתאימים לחיים', כמו שעושים היום". מחקרים אחרונים על הפלזמה – החומר הנפוץ ביותר ביקום – רומזים כי היא הרבה יותר מכפי שנדמה לנו

רקפת תבור | 4 באפריל 2023 | מדע וטכנולוגיה | 11 דק׳

האם מצב הצבירה הרביעי ביקום הוא בעצם יצור חי?

גילוי הפלזמה במאה ה-19 – המתוארת פעמים רבות כמצב הצבירה הרביעי ביקום לצד שלושת המצבים המוכרים לנו, מוצק נוזל וגז, הוא אחד הגילויים המעניינים ביותר של התקופה המודרנית. לא בגלל שאנחנו נהנים היום מצפייה בטלוויזיות עם צגי פלזמה חדישים, או ממנורות פלואורסצנטיות המאירות את המשרדים והבתים שלנו, אלא בגלל שככל שנוקפות השנים מתגלה שהמצב הזה צופן בתוכו מאפיינים מפתיעים.

מצב הפלזמה אינו מצב צבירה שולי או נדיר. חוקרים טוענים ש-99 אחוז מהחומר ביקום הוא במצב הזה, אף על פי שניתן למצוא רק מעט ממנו בכדור הארץ. מצב הפלזמה הזה מתקיים בעיקר בחלל – השמש היא במצב פלזמה, הכוכבים במצב פלזמה גם כן, וגם הערפיליות (ענן בין כוכבי המורכב מאבק ומגז). בכדור הארץ מצב הפלזמה מופיע בברקים למשל, בלהבות חמות, בזוהר הקוטב ובשכבות העליונות של האטמוספירה.

הפלזמה נוצרת, למשל, כאשר מחממים חומר לטמפרטורות גבוהות במיוחד. בשלושת מצבי הצבירה המוכרים, האלקטרונים אינם חופשיים אלא סובבים סביב גרעיני האטומים באופן שמאפשר לאטומים להיות מאוזנים, כלומר חסרי מטען חשמלי. האיזון נוצר כתוצאה מהמטען החשמלי החיובי של גרעיני האטומים מול המטען השלילי של האלקטרונים. אך כשהטמפרטורה עולה והחומר מגיע למצב פלזמה, האלקטרונים נפרדים מגרעיני האטום. עקב כך גרעיני האטום נותרים עם מטען חשמלי חיובי, בעוד האלקטרונים המנותקים נותרים עם מטען שלילי. לכן הפלזמה היא מוליך חשמלי מצוין.

דיוויד בוהם, מגדולי הפיזיקאים של המאה ה-20 שהרבה לחקור את הפלזמה, הסביר שהיא נראית כמעט כמו יצור חי | Shutterstock

דיוויד בוהם, מגדולי הפיזיקאים של המאה ה-20 שהרבה לחקור את הפלזמה, הסביר שהיא נראית כמעט כמו יצור חי | Shutterstock

כתבות נוספות שעשויות לעניין אותך
איור אילוסטרציה: מגזין אפוק
האנשים שמחפשים מפלצת מהאגדות – אבל עובדים כמו חוקרי מעבדה 

דינה גורדון

איור אילוסטרציה: מגזין אפוק
האם המוח המזדקן רואה את התמונה הגדולה?

רקפת תבור

חנות ממתקים במרכז לונדון, יום לאחר ביטול הקצבת הממתקים. כמה חודשים אחר כך בוטלה הקצבת הסוכר
הסוכר שנעלם בינקות – והבריאות שהשתנתה 70 שנה אחר כך

רקפת תבור

איור אילוסטרציה: מגזין אפוק
מי באמת מחולל מהפכות במדע – הגאון או המכשיר?

בר בולנדי

איור אילוסטרציה: מגזין אפוק
הקנטאור ההפוך: האדם שהפך לאיבר של האלגוריתם

רקפת תבור

ייתכן שתאי הפיל אינם מנסים להציל כל תא שנפגע. כאשר הם מזהים נזק גנטי שעלול להיות מסוכן, הם ממהרים להוציא את התא מהמערכת
פרדוקס פיטו: כיצד חיות גדולות שורדות מעל מאה שנה ושוברות את משוואת הסרטן

עידו פוקס

שתפו: