כניסה
הרשמה לניוזלטר

ד"ר אניה טופיוואלה, פסיכיאטרית מאוניברסיטת אוקספורד, ניתחה צילומי מוח של 25 אלף איש. מחקריה מראים שאמנם צריכה מתונה של אלכוהול מטיבה עם הלב, אך בכל הקשור במוח – המצב שונה לגמרי

רקפת תבור | 8 ביוני 2021 | מדע וטכנולוגיה | 11 דק׳

מחקר חדש: שתייה מרובה של אלכוהול גורמת לנזק מוחי. שתייה מתונה מובילה להתדלדלות החומר הלבן והאפור

אתם פותחים את הבקבוק, מוזגים שתי כוסיות ויוצאים למרפסת לנשום אוויר צח, לשתף קצת זה את זו באירועי היום ולהירגע. אחרי כמה לגימות אתם חשים מעט שלווה. נראה כי המוח מתחיל להירגע אחרי היום הקשה שעברתם והעניינים חוזרים לפרופורציה הנכונה.

אתם יודעים כמו כולם שכוסית אחת ביום לא באמת מזיקה. יש אף חוקרים האומרים שהיא מסייעת למנוע מחלות לב. לדוגמה, חוקרים מהמרכז הרפואי קייזר פרמננט (Kaiser Permanente) שבאוקלנד, צפון קליפורניה, בחנו בקרב תושבי האזור את ההשפעות של שתיית אלכוהול מתונה על בריאות הלב. כמעט 130 אלף איש השתתפו במחקר ודיווחו בתחילתו על הרגלי השתייה שלהם: האם שתו אלכוהול בחודש האחרון, ואם כן, כמה כוסות ביום ואיזה סוג של משקה: בירה, ליקר, יין אדום או לבן וכו'.

במשך תקופת המחקר, בשנים 1985-1978, החוקרים גם עקבו מי מקרב המשתתפים אושפז במרכז הרפואי שלהם בעקבות מחלת לב. סך הכול זה קרה לכמעט 4,000 מהם (כשלושה אחוזים מהמשתתפים במחקר), בין אם בעקבות התקף לב ובין אם תעוקת לב, מחלת לב איסכמית כרונית ועוד. כך התברר שהסיכוי לחלות במחלת לב בקרב גברים ששתו עד כוסית משקה אלכוהולי ביום היה נמוך בשבעה אחוזים בהשוואה לאלו שלא נהגו לשתות כלל. ומצבם של אלו ששתו בין כוסית אחת לשתיים ביום היה אפילו טוב יותר – הסיכוי שלהם לחלות במחלת לב היה נמוך ב-23 אחוז בהשוואה לאלו שלא שתו כלל. בקרב הנשים ההשפעה הייתה ניכרת יותר: בקרב אלו ששתו עד כוסית ביום הסיכון למחלת לב היה נמוך ב-17 אחוז, בעוד שבקרב אלו ששתו בין כוסית לשתיים ביום רמת הסיכון פחתה ב-34 אחוז.

כתבות נוספות שעשויות לעניין אותך
איור אילוסטרציה: מגזין אפוק
האנשים שמחפשים מפלצת מהאגדות – אבל עובדים כמו חוקרי מעבדה 

דינה גורדון

איור אילוסטרציה: מגזין אפוק
האם המוח המזדקן רואה את התמונה הגדולה?

רקפת תבור

חנות ממתקים במרכז לונדון, יום לאחר ביטול הקצבת הממתקים. כמה חודשים אחר כך בוטלה הקצבת הסוכר
הסוכר שנעלם בינקות – והבריאות שהשתנתה 70 שנה אחר כך

רקפת תבור

איור אילוסטרציה: מגזין אפוק
מי באמת מחולל מהפכות במדע – הגאון או המכשיר?

בר בולנדי

איור אילוסטרציה: מגזין אפוק
הקנטאור ההפוך: האדם שהפך לאיבר של האלגוריתם

רקפת תבור

ייתכן שתאי הפיל אינם מנסים להציל כל תא שנפגע. כאשר הם מזהים נזק גנטי שעלול להיות מסוכן, הם ממהרים להוציא את התא מהמערכת
פרדוקס פיטו: כיצד חיות גדולות שורדות מעל מאה שנה ושוברות את משוואת הסרטן

עידו פוקס

שתפו: