"נראה שצלילים שונים משפיעים על צמיחתם או על מותם של תאים", אומרים חוקרים מאוניברסיטת פדובה באיטליה, והם לא לבד – עוד ועוד חוקרים מתעניינים בהשפעה שיש לצלילים על החומר ועל הגוף ומעזים להציע שבעתיד אולי אף נוכל לרפא מחלות באמצעותם
רקפת תבור | 14 בפברואר 2021 | מדע וטכנולוגיה | 12 דק׳
האם בעתיד נוכל להרוג תאים סרטניים באמצעות מוסיקה קלאסית?
בגיליון 341 כתבנו על מחקרים המעידים כי המוסיקה שאנו שומעים משפיעה עלינו פסיכולוגית ואפילו פיזית באופן מובהק. מדענים מאוניברסיטת פדובה וחוקרים שותפים מאיטליה לא הסתפקו בנתונים אלו, והסתקרנו לדעת מדוע הצלילים השונים משפיעים עלינו, ומה האפקט האמיתי שלהם על הגוף ועל מבנה התאים שלנו. כדי לבחון זאת הם אספו תאים משרירי לב של עכברים והעבירו אותם למבחנות.
במשך 20 דקות השמיעו החוקרים לכל מבחנה מוסיקה או צלילים מסוג אחר (מוסיקה קלאסית, נעימה לתרגול מדיטציה, תנועת כלי רכב וכו'), ולאחר מכן צילמו את המבנה הפנימי של תאי השריר. לכל אחד מסוגי המוסיקה או הקולות "האזינו" שש מבחנות שונות.
החוקרים חיפשו בעיקר להבין מה קורה ברמה של מולקולות ה"מיקרוטובולין" שהן מעין צינוריות מיקרוסקופיות הבונות את שלד התא. נוסף על ייצוב התא יש להן תפקיד נוסף ביכולת התנועה שלו. כדי ששלד התא יהיה חסון מספיק (יהיו לו הרבה מיקרוטובולין), הוא זקוק לריכוז גבוה של מולקולות קטנות יותר המכונות "אלפא טובלין" (α-tubulin).
רוצה לקרוא עוד?
להמשך קריאה הירשמו או התחברו
Shutterstock
האם בעתיד נוכל להרוג תאים סרטניים באמצעות מוסיקה קלאסית?
"נראה שצלילים שונים משפיעים על צמיחתם או על מותם של תאים", אומרים חוקרים מאוניברסיטת פדובה באיטליה, והם לא לבד – עוד ועוד חוקרים מתעניינים בהשפעה שיש לצלילים על החומר ועל הגוף ומעזים להציע שבעתיד אולי אף נוכל לרפא מחלות באמצעותם
רקפת תבור | 14 בפברואר 2021 | מדע וטכנולוגיה | 12 דק׳
Shutterstock
בגיליון 341 כתבנו על מחקרים המעידים כי המוסיקה שאנו שומעים משפיעה עלינו פסיכולוגית ואפילו פיזית באופן מובהק. מדענים מאוניברסיטת פדובה וחוקרים שותפים מאיטליה לא הסתפקו בנתונים אלו, והסתקרנו לדעת מדוע הצלילים השונים משפיעים עלינו, ומה האפקט האמיתי שלהם על הגוף ועל מבנה התאים שלנו. כדי לבחון זאת הם אספו תאים משרירי לב של עכברים והעבירו אותם למבחנות.
במשך 20 דקות השמיעו החוקרים לכל מבחנה מוסיקה או צלילים מסוג אחר (מוסיקה קלאסית, נעימה לתרגול מדיטציה, תנועת כלי רכב וכו'), ולאחר מכן צילמו את המבנה הפנימי של תאי השריר. לכל אחד מסוגי המוסיקה או הקולות "האזינו" שש מבחנות שונות.
החוקרים חיפשו בעיקר להבין מה קורה ברמה של מולקולות ה"מיקרוטובולין" שהן מעין צינוריות מיקרוסקופיות הבונות את שלד התא. נוסף על ייצוב התא יש להן תפקיד נוסף ביכולת התנועה שלו. כדי ששלד התא יהיה חסון מספיק (יהיו לו הרבה מיקרוטובולין), הוא זקוק לריכוז גבוה של מולקולות קטנות יותר המכונות "אלפא טובלין" (α-tubulin).
רוצה לקרוא עוד?
להמשך קריאה הירשמו או התחברו
