כניסה
הרשמה לניוזלטר

עד לא מזמן חשבו שצמחים אינם מפותחים קוגניטיבית. כעת, טוענים חוקרים, ייתכן שלצמחים יש יכולת להעביר מידע בצורה סופר מהירה לאורך גופם, באמצעות מנגנונים המזכירים את אלה שבגוף האדם

רקפת תבור | 11 בפברואר 2020 | מדע וטכנולוגיה | 10 דק׳

הנוירולוגיה של הצמחים

צמח ה"אל תיגע בי", או ה"מימוזה פודיקה" בשמו המדעי, רגיש מאוד לגירויים חיצוניים. ברגע שנוגעים בעלה שלו, העלה מתקפל ונסגר. אם תטפחו עליו חזק יותר, כל הענף יישמט בפתאומיות. תגובותיו המהירות של הצמח למגע חיצוני משכו את סקרנותו של כארים זאיד, תלמיד מחקר מאוניברסיטת יורק שבטורונטו, קנדה, שהחליט לנסות להבין מה קורה בתפקוד הצמח הגורם לו להגיב לגירויים בצורה שכזאת.

לשם כך הוא נעזר בציוד מדידה מיוחד בשם "Phytl Signs", מכשיר שקצת דומה למכשיר האק"ג. בעוד שהאק"ג מודד את הפעילות החשמלית בלב האנושי ומציג אותה בצורה גרפית, ה-"Phytl Signs" מציג באמצעות גרפים את הפעילות החשמלית הזורמת בגבעולי הצמחים[1].

תמונה:Phytl Signs Media Images

כתבות נוספות שעשויות לעניין אותך
איור אילוסטרציה: מגזין אפוק
האנשים שמחפשים מפלצת מהאגדות – אבל עובדים כמו חוקרי מעבדה 

דינה גורדון

איור אילוסטרציה: מגזין אפוק
האם המוח המזדקן רואה את התמונה הגדולה?

רקפת תבור

חנות ממתקים במרכז לונדון, יום לאחר ביטול הקצבת הממתקים. כמה חודשים אחר כך בוטלה הקצבת הסוכר
הסוכר שנעלם בינקות – והבריאות שהשתנתה 70 שנה אחר כך

רקפת תבור

איור אילוסטרציה: מגזין אפוק
מי באמת מחולל מהפכות במדע – הגאון או המכשיר?

בר בולנדי

איור אילוסטרציה: מגזין אפוק
הקנטאור ההפוך: האדם שהפך לאיבר של האלגוריתם

רקפת תבור

ייתכן שתאי הפיל אינם מנסים להציל כל תא שנפגע. כאשר הם מזהים נזק גנטי שעלול להיות מסוכן, הם ממהרים להוציא את התא מהמערכת
פרדוקס פיטו: כיצד חיות גדולות שורדות מעל מאה שנה ושוברות את משוואת הסרטן

עידו פוקס

שתפו: