האם ייתכן שהתאים שלנו יודעים לקלוט אור ולהפיק באמצעותו אנרגיה, והאם כבר עתה ניתן לרפא במהירות פצעים ודלקות באמצעות הקרנת אור?
רקפת תבור | 9 בינואר 2020 | מדע וטכנולוגיה | 14 דק׳
סוד המיטוכונדריה
הניסוי של פרופ' טאי הופקינס מאוניברסיטת בריגהאם יאנג שביוטה היה קצת אכזרי. לטובת הניסוי הוא גייס 22 סטודנטים שאותם פצע: באמצעות נייר זכוכית הוא יצר שני פצעי שפשוף בזרוע הלא דומיננטית של כל אחד מהם. שטחם של כל אחד מהפצעים היה 1.27 סמ"ר ולפרופ' הופקינס היה חשוב שהפצעים האלו ידממו מעט.
למה לעשות דבר כזה? כבר משנות ה-70 הצטברו עדויות שהקרנת לייזר עדינה של אור בתדרים מסוימים, בעיקר באורכי גל ארוכים יחסית כמו של אור אדום ושל אינפרה אדום, יכולה לעזור לפצעים להירפא מהר יותר. הופקינס רצה לבדוק עד כמה הטכניקה הזו המכונה כיום "פוטוביומודולציה" (Photobiomodulation) מבוססת.
רוצה לקרוא עוד?
להמשך קריאה הירשמו או התחברו
מערך נורות LED אדומות לריפוי היד. טורונטו, קנדה, פבר' 2019 | תמונה: Shutterstock
סוד המיטוכונדריה
האם ייתכן שהתאים שלנו יודעים לקלוט אור ולהפיק באמצעותו אנרגיה, והאם כבר עתה ניתן לרפא במהירות פצעים ודלקות באמצעות הקרנת אור?
רקפת תבור | 9 בינואר 2020 | מדע וטכנולוגיה | 14 דק׳
מערך נורות LED אדומות לריפוי היד. טורונטו, קנדה, פבר' 2019 | תמונה: Shutterstock
הניסוי של פרופ' טאי הופקינס מאוניברסיטת בריגהאם יאנג שביוטה היה קצת אכזרי. לטובת הניסוי הוא גייס 22 סטודנטים שאותם פצע: באמצעות נייר זכוכית הוא יצר שני פצעי שפשוף בזרוע הלא דומיננטית של כל אחד מהם. שטחם של כל אחד מהפצעים היה 1.27 סמ"ר ולפרופ' הופקינס היה חשוב שהפצעים האלו ידממו מעט.
למה לעשות דבר כזה? כבר משנות ה-70 הצטברו עדויות שהקרנת לייזר עדינה של אור בתדרים מסוימים, בעיקר באורכי גל ארוכים יחסית כמו של אור אדום ושל אינפרה אדום, יכולה לעזור לפצעים להירפא מהר יותר. הופקינס רצה לבדוק עד כמה הטכניקה הזו המכונה כיום "פוטוביומודולציה" (Photobiomodulation) מבוססת.
רוצה לקרוא עוד?
להמשך קריאה הירשמו או התחברו
