כניסה
הרשמה לניוזלטר

סטיבן הוקינג הזהיר שתקשורת עם חוצנים עלולה להיות מסוכנת לאנושות, אחרים טוענים שהיא תביא רק ברכה. ואולי במקום להתווכח צריך לחשוב על אסטרטגיה חדשה כי החייזרים כבר מסתובבים בינינו, טוען מי שהיה שר ההגנה של קנדה

דינה גורדון | 12 בספטמבר 2015 | מדע וטכנולוגיה | 10 דק׳

״כשתשמעו בחדשות שיצרנו קשר עם חוצנים, ייתכן שתחייכו ותעבירו ערוץ״

פרנק דרייק, 84, היה אסטרו-פיזיקאי צעיר בתחילת הקריירה המקצועית שלו כאשר החליט לחפש יצורים תבוניים במקומות רחוקים, בהשראת הסיפור על הקוסם מארץ עוץ. באותם ימים, בתחילת שנות ה-60, הוא התחיל לעבוד במצפה הכוכבים הלאומי במערב וירג׳יניה, ארה״ב, והעבודה במקום התנהלה בעצלתיים. הטלסקופ המשוכלל החדש היה בתהליך בנייה שאמור היה לקחת מספר שנים, וצוות האסטרונומים הסתובבו משועממים ומתוסכלים, מעבירים את זמנם בבתי המרזח המקומיים.

כדי לעודד את החוקרים המתוסכלים, מנהל המצפה אתגר אותם במשימה חדשה: ליזום פרויקטים מעניינים שאפשר יהיה לבצע בטלסקופ-רדיו הרבה יותר קטן שאפשר לבנות במהירות. דרייק חיבק בשתי ידיו את ההזדמנות הנדירה. אם יכוון את הטלסקופ-רדיו לכוכבים קרובים, הוא חשב לעצמו, אולי יצליח לקלוט אותות שחוצנים מנסים לשדר לכדור הארץ על גלי רדיו.

כל יום, בשעות הקפואות של הבוקר הוא טיפס לקצה הרחוק ביותר של האנטנה, 25 מטר באוויר, וכיוון אותה לסירוגין לשני כוכבים סמוכים, טאו-סטי (Tau Seti) ואפסילון ארידני (Epsilon Aridani) שנמצאים במרחק כ-12 שנות אור מכדור הארץ. בהמשך היום, אנשי הצוות שנרתמו בהתלהבות לסייע לו, היו יושבים שעות ארוכות ומתבוננים בציפייה דרוכה בעט האלקטרוני המרצד שרשם את האותות שנקלטו מהאנטנה. דרייק נתן לפרויקט שלו את השם ״אוזמה״, על שם הקוסם מארץ עוץ (The Wonderful Wizard of Oz) שהיה כל כך חביב עליו בילדותו.

תמונה: MARTIN-BERNETTI/AFP/Getty-Images

“דברים לא סבירים באופן קיצוני יכולים לקרות ואכן הם קורים כל הזמן״ | צילום: Andrew Cowie/AFP/Getty Images

כתבות נוספות שעשויות לעניין אותך
איור אילוסטרציה: מגזין אפוק
האנשים שמחפשים מפלצת מהאגדות – אבל עובדים כמו חוקרי מעבדה 

דינה גורדון

איור אילוסטרציה: מגזין אפוק
האם המוח המזדקן רואה את התמונה הגדולה?

רקפת תבור

חנות ממתקים במרכז לונדון, יום לאחר ביטול הקצבת הממתקים. כמה חודשים אחר כך בוטלה הקצבת הסוכר
הסוכר שנעלם בינקות – והבריאות שהשתנתה 70 שנה אחר כך

רקפת תבור

איור אילוסטרציה: מגזין אפוק
מי באמת מחולל מהפכות במדע – הגאון או המכשיר?

בר בולנדי

איור אילוסטרציה: מגזין אפוק
הקנטאור ההפוך: האדם שהפך לאיבר של האלגוריתם

רקפת תבור

ייתכן שתאי הפיל אינם מנסים להציל כל תא שנפגע. כאשר הם מזהים נזק גנטי שעלול להיות מסוכן, הם ממהרים להוציא את התא מהמערכת
פרדוקס פיטו: כיצד חיות גדולות שורדות מעל מאה שנה ושוברות את משוואת הסרטן

עידו פוקס

שתפו: