כניסה
הרשמה לניוזלטר

ניהול עצמי

צוות מגזין אפוק | 12 במרץ 2019 | פסיכולוגיה | 2 דק׳

נקודה למחשבה: מדוע לפעמים מקום שני עדיף על ראשון

לקח 15 שנה עד שמישהו הצליח לשבור את השיא העולמי האגדי של ג'ים היינס מאולימפיאדת 1968. בריצת 100 מטר הגיע היינס לתוצאה המופלאה של 9.95 שניות, וכמובן שזכה במדליית הזהב. למקום השלישי באותו מרוץ הגיע אמריקני נוסף – צ'ארלס גרין.

ומה קרה איתם מאוחר יותר? למרות ההישג המדהים ניסה היינס לפתוח בקריירת פוטבול אבל לא באמת הצליח. בהמשך הוא עבד באימון נערים ביוסטון ובהפעלת מתקני נפט. גרין לעומתו, התגייס לצבא האמריקני שם כיהן באקדמיה הצבאית של ארה"ב (West Point) ובהמשך היה המאמן הראשי של נבחרת הריצה של צבא ארה"ב. מאוחר יותר, לאחר הפרישה, עמד גרין בראש ארגון Special Olympics העולמי המקדם את ספורט הנכים בעולם וחברות בו 190 מדינות.

תמונה: Fotolia

כתבות נוספות שעשויות לעניין אותך
איור אילוסטרציה: מגזין אפוק
לא כל תקלה היא מזימה: התער של הנלון

איל לוינטר

עיקרון פיטר: למה דווקא העובדים הכי טובים הופכים לפעמים למנהלים הכי גרועים
עיקרון פיטר: למה דווקא העובדים הכי טובים הופכים לפעמים למנהלים הכי גרועים

איל לוינטר

איור אילוסטרציה: מגזין אפוק
כשעוד ידיים רק מאטות: חוק ברוקס

איל לוינטר

איור אילוסטרציה: מגזין אפוק
אפקט מַתִי: למי שיש – יינתן עוד

איל לוינטר

נחשי קוברה, ברקע אנשים
אפקט הקוברה: כשהפתרון רק מחמיר את הבעיה

איל לוינטר

ד"ר גרגורי האוס, בגילומו של השחקן הבריטי יו לורי
"כולם משקרים": ד"ר האוס ואשליית הגאון הציני

עידו פוקס

שתפו: