כניסה
הרשמה לניוזלטר

העיתונאית אמנדה ריפלי ניסתה ללמוד בדרך מקורית מדוע יש ארצות שבהן התלמידים מצליחים יותר במבחני הערכה עולמיים ויש כאלה שפחות. האם מסקנותיה יוכלו לעזור לבתי ספר בישראל לעלות בסולם ההצלחה?

מאיה מזרחי | 15 בנובמבר 2018 | פסיכולוגיה | 8 דק׳

פרשנות: הילדים החכמים בעולם, ואיך הם הפכו לכאלה

המדען הגרמני אנדראס שליישר עמד מול קבוצה קטנה של עיתונאים באחוזה שבה יושבים המשרדים הראשיים של ה-OECD ב"שאטו דה לה מואט" בפריז. העיתונאים הקשיבו לו בעת שהציג בשנת 2001, בפעם הראשונה, את מבחני פיז"ה – מבחני חתך בין-לאומיים חדשים שמדדו את מיומנויות הלמידה של מיליוני תלמידים בני 15 ברחבי העולם. "אלו אינם מבחנים רגילים", הסביר המדען, "לא ביקשנו מהתלמידים תשובות למשוואות או חיברנו שאלות עם כמה תשובות לבחור מהן. חיפשנו להבין את היכולת של התלמידים לחשוב בדרך יצירתית".

כששליישר הכריז אלו תלמידים הגיעו לראש הרשימה בתוצאות המבחנים, מדינות כמו גרמניה, ארה"ב וגם ישראל קיבלו את החדשות בתדהמה. הן חשבו שדווקא הן היו טובות בחינוך. הרי הן גיבשו "אני מאמין", השקיעו כסף, משאבים וטכנולוגיה כדי לשפר את מערכות החינוך. ובכל זאת, מדינות כמו פינלנד, או גרוע מכך, דרום קוריאה, לקחו את "הפרס".

העיתונאית אמנדה ריפלי בכנס PopTech בשנת 2012 | תמונה: Thatcher Cook for PopTech

פרשנות: הילדים החכמים בעולם, ואיך הם הפכו לכאלה

העיתונאית אמנדה ריפלי ניסתה ללמוד בדרך מקורית מדוע יש ארצות שבהן התלמידים מצליחים יותר במבחני הערכה עולמיים ויש כאלה שפחות. האם מסקנותיה יוכלו לעזור לבתי ספר בישראל לעלות בסולם ההצלחה?

מאיה מזרחי | 15 בנובמבר 2018 | פסיכולוגיה | 8 דק׳

העיתונאית אמנדה ריפלי בכנס PopTech בשנת 2012 | תמונה: Thatcher Cook for PopTech

המדען הגרמני אנדראס שליישר עמד מול קבוצה קטנה של עיתונאים באחוזה שבה יושבים המשרדים הראשיים של ה-OECD ב"שאטו דה לה מואט" בפריז. העיתונאים הקשיבו לו בעת שהציג בשנת 2001, בפעם הראשונה, את מבחני פיז"ה – מבחני חתך בין-לאומיים חדשים שמדדו את מיומנויות הלמידה של מיליוני תלמידים בני 15 ברחבי העולם. "אלו אינם מבחנים רגילים", הסביר המדען, "לא ביקשנו מהתלמידים תשובות למשוואות או חיברנו שאלות עם כמה תשובות לבחור מהן. חיפשנו להבין את היכולת של התלמידים לחשוב בדרך יצירתית".

כששליישר הכריז אלו תלמידים הגיעו לראש הרשימה בתוצאות המבחנים, מדינות כמו גרמניה, ארה"ב וגם ישראל קיבלו את החדשות בתדהמה. הן חשבו שדווקא הן היו טובות בחינוך. הרי הן גיבשו "אני מאמין", השקיעו כסף, משאבים וטכנולוגיה כדי לשפר את מערכות החינוך. ובכל זאת, מדינות כמו פינלנד, או גרוע מכך, דרום קוריאה, לקחו את "הפרס".

כתבות נוספות שעשויות לעניין אותך
הרגלי הקריאה של מנהלים מוצלחים

דינה גורדון

וורן באפט קורא בין חמש לשש שעות בכל יום. כשנשאל על סוד הצלחתו, הוא הצביע על מדף ספרים סמוך ואמר: "תקראו 500 עמודים כאלה כל יום. כך ידע עובד. זה נבנה כמו ריבית דריבית. כולם יכולים לעשות את זה,...

״אנשים לא יכולים לברוח מהדברים שהם בעצמם יצרו״

מאיה מזרחי

שיחה עם האמן הסיני ליו...

מדוע אין מספיק בנות בלימודי פיזיקה?

דינה גורדון

במאה ה-19 לימודי פיזיקה נחשבו לתחום נשי נשים גם הצטיינו ושלטו בלימודי אסטרונומיה מדוע אם כך במהלך המאה ה-20 הן התרחקו מלימודי המקצועות המדעיים שהחלו להישלט על ידי...

מה טוב יותר – לעבוד מהבית או מהמשרד?

מאיה מזרחי

הגיע הזמן לעשות סדר במחקרים ובפרסומים ולהבין שהמציאות...

ילד רפאים

דינה גורדון

הוא שקע בתרדמת בגיל 12, וכשחזר לחיים אחרי ארבע שנים אף אחד לא הבחין כעשר שנים היה כלוא בתוך גופו, עד שהצליחה אישה אחת לגלות את החיים הסוערים מאחורי הגוף הדומם...

"אנחנו לא אמורים להיות מאושרים"

מאיה מזרחי

"אין כלום בקוד הגנטי שלנו שאומר שאנחנו צריכים להיות שמחים כל הזמן", טוען ההיסטוריון פרופ' דארין מק'מהון – אחד מחוקרי "האושר" המובילים בעולם, ומסביר מדוע הרדיפה אחרי האושר מסוכנת לנו...

שתפו: