לצאת מהכלא של ה"צריך": המהפכה הפנימית לשחרור המחשבה

היא תמיד הייתה הילדה הטובה. זו שמחזירה את הכיסא לשולחן, שמרימה את הלכלוך של אחרים, שמחייכת אפילו כשכואב לה. היא למדה שאם תהיה מספיק נחמדה, מספיק חכמה, מספיק "בסדר" – יאהבו אותה. כולם. תמיד.

עשרים שנה אחר כך, נועה (שם בדוי), רווקה בת 35, קמה בוקר אחד – ולא הצליחה לזוז. לא פיזית, לא נפשית. "משהו בתוכי פשוט התרסק", היא מספרת היום. "הבנתי שכל מה שאני עושה – מהעבודה, דרך זוגיות ועד לאופן שאני מתלבשת – זה לא בגלל שאני באמת רוצה. זה בגלל שאני מרגישה שאני צריכה".