כיצד משכנעים אותנו להאמין בדברים לא הגיוניים,
ואיך לנצח את המערכה הזו. 8 כשלים לוגיים המתרחשים מדי יום ברשתות החברתיות, בכלי התקשורת ובשיחות סלון שאתם חייבים להכיר
איל לוינטר | 12 בספטמבר 2020 | פילוסופיה | 27 דק׳
אמנות הטיעון וההטעיה
באמצע אוגוסט האחרון טען בפייסבוק איש עסקים סיני המתגורר בישראל כי "קוביד 19 לא הגיע במקור מסין. הממשלה הסינית אמנם הייתה זו שגילתה אותו לראשונה, אבל הוא היה נפוץ באירופה במשך זמן רב לפני כן". נשמע מגוחך? רגע, אולי זה בעצם נכון?
בכל יום אנו מוצפים באין-ספור טיעונים: ברשתות החברתיות, בכלי התקשורת, בעבודה ובשיחות סלון. רבים מהם בנויים בצורה משכנעת מאוד, אך גם מטעה מאוד, המובילה למסקנות שגויות. הטיעונים נראים בסך הכול הגיוניים ולא מזיקים, ולכן איננו שמים לב לכך. אך כשמתחילים להבחין בתבניות שדרכן אנשים מביעים את טיעוניהם, נגלית תמונה שלמה יותר המסייעת להבחין בין אמת לשקר, בין עיקר לתפל, בין רגש לשכל. באמצעות תבניות אלו ניתן לסנן אמירות פופוליסטיות בתקשורת ובפוליטיקה, ועם זאת להתחבר לאמירות שיש בהן היגיון ומשמעות. זה גם מאפשר להימנע מוויכוחים אין-סופיים עם בני הזוג שלנו או עם חברינו, לאתר את הבעיה המרכזית מהר מספיק, ולחתור לפתרון.
מכיוון שכל טיעון שאנו שומעים מורכב מאוסף של הנחות יסוד (עובדות, נתונים, תצפיות) המובילות למסקנה הגיונית כלשהי, הדרך להבין אם הטיעון משכנע דיו תהיה פשוט לבחון את הנחות היסוד שבבסיסו. אם אלה אינן הגיוניות מספיק, אפילו הנימוק האלגנטי ביותר לא יוביל למסקנה מתקבלת על הדעת.
רוצה לקרוא עוד?
להמשך קריאה הירשמו או התחברו
אלכס גורביץ', מגזין אפוק
