מה ניתן ללמוד מהתנ"ך על המצב הנוכחי?

ארכאולוגים מחפשים מזה שנים רבות ראיות לסיפורי המקרא, אולם אם רק נפקח את העיניים נראה שאנו חיים כאן ועכשיו בתוך התנ"ך. תסתכלו על תולדות עם ישראל בארצו במאה ומשהו השנים האחרונות: מלחמות, כיבושים, ניצחונות ניסיים של מעטים מול רבים, קיבוץ גלויות מכל העולם, אויבים הנשארים בארץ וממשיכים לעשות צרות, שגשוג חומרי המוביל לשחיתות מוסרית ורוחנית, מאבקים פנימיים סביב השפעת תרבויות זרות, נביאי זעם ותוכחה. ומעל לכול, איום תמידי של חורבן וגלות נוספת מרחף מלמעלה. בקיצור, כל האלמנטים של ההיסטוריה המקראית מתקיימים כאן במלואם, כאילו אנחנו חיים בתוך התנ"ך.

והרי הדברים היו יכולים להיות אחרת לגמרי. יכולנו להפוך למדינה שלווה ומשגשגת היושבת לבטח, או לחילופין לרפובליקת בננות משעממת וחסרת חשיבות. העמים האחרים שבארץ יכלו להשלים איתנו ולהיטמע באופן חלק בחברה, או שאנחנו היינו נטמעים בהם. במקום זה, אנחנו חיים במדינה שעיני כל העולם נשואות אליה, שאין בה רגע דל, הנמצאת במאבק מתמיד מול אויבים מבפנים ומבחוץ, המבררת ללא הרף את זהותה הדתית והלאומית, שההצלחות שלה והכישלונות שלה שניהם יוצאים מגדר הרגיל. כי התנ"ך הוא חלק בלתי נפרד מאיתנו, ואנחנו חלק בלתי נפרד ממנו.