מלחמת עזה, מלחמת שמחת תורה, נפלה עלינו בהפתעה למרות שלא היינו אמורים להיות מופתעים כלל. במהלך…
חגי כהן קלונימוס | 19 באוקטובר 2023 | מחשבות | 4 דק׳
דעה: האם אנו לומדים מהטעות שזה עתה התרחשה? ספק רב
מלחמת עזה, מלחמת שמחת תורה, נפלה עלינו בהפתעה למרות שלא היינו אמורים להיות מופתעים כלל. במהלך כל השבוע הראשון, בצל הזוועות, ניקרה בראש המחשבה: "איך דבר כזה יכול לקרות?" איך צה"ל כשל? איך המודיעין כשל? איך התפיסה ש"חמאס מורתע" הכזיבה אותנו?
ברשת רצות תיאוריות על בגידה, על סרבנות שפירקה את הצבא מבפנים, תיאוריה על כך שכוחות נדרשים הועברו ליהודה ושומרון (שהופרכה). משחק האשמים והאשמה מערבב כעסים עם מאוויים פוליטיים מימין ומשמאל – מי האשם העיקרי? מי ישלם בכיסאו ובתפקידו? את מי צריך לגלגל בזפת ונוצות?
ככל שעולות העדויות של הלוחמים, של אנשי המודיעין, של צוותי האוויר, של התצפיתניות ושל התושבים, התמונה מתחילה להתבהר. לא בגידה, לא סרבנות ולא גדודים חסרים – כשלנו בגלל תפיסה מוטעית, קונספציה. אנחנו רוצים להאשים בכך את הגנרלים במטכ"ל, את הממשלה, את שר הביטחון, את ראש הממשלה. אבל גם אנחנו אשמים – גם אנחנו, הציבור, נשבינו בהנחות היסוד (פרדיגמות) שהובילו את מדינת ישראל בעשור האחרון.
רוצה לקרוא עוד?
להמשך קריאה הירשמו או התחברו