לאן נעלמו המלאכים?

מלאכים הם אחד הנושאים המרתקים אותי ביותר. אם זה בהופעותיהם השונות בתנ"ך, בספרות חז"ל, בתורת הנסתר או בתחומים אחרים. מטבע הדברים, קראתי וצפיתי ביצירות רבות בהן מופיעים מלאכים, אולם בשלב מסוים הבנתי שבעשורים האחרונים – פשוט קשה למצוא אותם. המשפט האחרון נשמע תמוה: הרי מלאכים מככבים בשורה ארוכה של סרטים, סדרות וספרים עכשוויים, במגוון צורות ותפקידים שונים, החל מהרומנטי (כמו "עיר המלאכים") ועד לאימה (כמו "הנבואה"). איך אפשר לטעון שהם נעלמו? ובכן, אם "מלאכים" הם פשוט אנשים בעלי כנפיים, אז כן, הם מופיעים בשפע. אבל מלאכים במובן הנשגב, הקדוש, השמימי, העילאי, האידיאי – הם נדירים הרבה יותר.

נלך קצת אחורה. אחד הסופרים המשפיעים ביותר בזמננו היה טרי פראצ'ט, מחבר סדרת "עולם הדיסק" וספרים רבים נוספים. מעבר להומור השנון שבהם, ספריו של פראצ'ט מבטאים את השקפת עולמו האתאיסטית. בעולם הדיסק שיצר יש אלים, אבל בני האדם הם אלה שבראו אותם באמצעות אמונתם, לא להפך. אותם אלים, כמו גם ישויות מטאפיזיות אחרות, למשל, המוות ופרשי האפוקליפסה – מתוארים תמיד באופן שאני מכנה "בנעלי בית". הם טיפוסים אנושיים, קטנוניים ומשעשעים, שיש להם חולשות ויצרים שונים. אולי יש להם כוחות גדולים, אבל מבחינת האישיות והאופי אין בהם שום דבר נשגב. אצל טרי פראצ'ט, אין אידיאל גבוה יותר מהאנושיות הפשוטה, הביתית והרציונלית.