"יש סיכוי שלא נצא מזה!" זעק הפרסום של משרד הבריאות בפייסבוק כדי לזרז את המתלבטים או…
כיצד קמפיינים של הפחדה יכולים להאיץ את קצב ההזדקנות שלנו
"יש סיכוי שלא נצא מזה!" זעק הפרסום של משרד הבריאות בפייסבוק כדי לזרז את המתלבטים או המתמהמהים לרוץ להתחסן, והצטרף לשורה של פרסומים בכלי התקשורת השונים המפעילים עלינו בחודשים האחרונים פסיכולוגיה שלילית של הפחדה (לצד פרסומים המעודדים גם באופן חיובי). על פי הפרסום האחרון, נראה שאחרי שעם ישראל שרד את השואה והצליח לעבור את מלחמות ישראל, קיים סיכוי שהפעם לא נצא מזה.
כמובן, מובנת לגמרי השאיפה שנזדרז כחברה לפתח חיסון עדר, אך מנגד כדאי לזכור את מחירה הכבד של הפחדה מסוג זה, במקום הסברה חיובית. אני לא מדברת כאן על רעיון תיאורטי, אלא על מדע מעשי שנבחן, הוכח ופועל בתוככי הגנים שלנו ברגע שאנו חשים לחץ מתמשך וחרדה מוגזמת.
כפי שהסבירה לי הפסיכולוגית פרופ' אליסה אפל (Elissa Epel) מאוניברסיטת קליפורניה שבסן פרנסיסקו, התגובה שלנו למצבים מלחיצים והאופן בו אנחנו תופסים אותם, משפיעים במישרין על התאים שלנו, וכך גם על עתידנו. בספר "אפקט הטלומרים" (2017) שתורגם לאחרונה (נובמבר 2020) גם לעברית, פרופ' אפל ושותפתה, הביולוגית זוכת פרס הנובל פרופ' אליזבט בלקברן (Blackburn), מציגות דפוסי חשיבה שונים היכולים לקצר או להאריך את תוחלת החיים של התאים בגופנו. ובמילים אחרות – לגרום לנו להזדקן לאט או מהר.
רוצה לקרוא עוד?
להמשך קריאה הירשמו או התחברו