כל אדם דתי שיישאל "מדוע הסירה הכנסייה ציור המתאר גן עדן הומוסקסואלי" אמור לספק תשובה ברורה ופשוטה מאליה הנובעת ממסורת דתית ארוכת שנים. אבל בשוודיה של ימינו, בה אני מתגוררת, אין תשובות פשוטות לשום דבר, כיוון שעל שוודיה השתלטה "התקינות הפוליטית", שכבר החליפה את הדת הלאומית – הנצרות הלותרנית.

הסיפור מתחיל כך: בסוף נובמבר האחרון נחשף ציור בשם "גן עדן" שנתלה מעל מזבח כנסיית סנט פול בעיר מלמו שבדרום שוודיה. מדובר בכנסייה ותיקה שנבנתה ב-1882. אבל במקום שהציור יציג את אדם וחווה, כמקובל לפי המסורת, הוא הציג מיניות הומוסקסואלית וטרנסג'נדרית בקרב מספר דמויות בגן העדן הזה. העיתונים צהלו ודיווחו כי לראשונה התקבל "קישוט מזבח של הקהילה הלהט"בית בשוודיה".

לפני שנתלה בכנסייה, ציור "גן העדן" של האמנית הלהט"בית אליזבת אולסון וואלין (Elisabeth Ohlson Wallin) היה תלוי בבית פרטי. יום אחד החליטו בעליו לתרום אותו לכנסייה ובסיוע שני כמרים שביקשו לתלותו מעל המזבח, נעתרה הכנסייה לבקשה, מתוך אמונה שהציור יקנה לה רגעי תהילה וניצחון יחצ"ני בחזית התקינות הפוליטית.

הכּוֹמְרָה של הכנסייה, סופיה טונברו (Sofia Tunebro), עטויה בצעיף כמורה ארוך עשוי משי בצבעי הקשת, סיפרה לעיתונות השוודית שהציור מייצג את כולם ומתאים למסורת הלותרנית המקדמת דמוקרטיה. טונברו אף ציינה כי הכנסייה שלה בנויה במבנה מעגלי כסמל לדמוקרטיה. היא הוסיפה כי הגישה הפתוחה והחיובית כלפי מיניות הייתה משמחת את לותר עצמו, וכי הציור מהדהד עם יצירתו של צייר הרנסנס לוקאס קראנאך (Lucas Cranach) שצייר בין היתר את "תור הזהב" מ-1530 – בו נראים גברים ונשים עירומים בשדה ובטבע, מחזיקים ידיים ונהנים.

"אני חושבת שאין-ספור אנשים ינשמו נשימה גדולה לרווחה [בידיעה] שהם סוף סוף מיוצגים בכנסייה", אמרה טונברו בריאיון לעיתון השוודי "אקפרסן" (Expressen). "לא משנה כמה אנו מטיפים לאנשים שלכולם ערך זהה, אנו זקוקים לתמונות מוחשיות שנוכל להזדהות איתן. לא משנה את מי אנו אוהבים או עם מה אנו מזדהים, כולנו כלולים באהבת האל".

טונברו לא לקחה בחשבון בעיה אחת: התקינות הפוליטית היא ישות בלתי צפויה שכמו בומרנג יכולה לפגוע בחזרה בכנסייה. הציור מציג זוגות מעורבים גזעית של הומואים ולסביות עירומים. מבחינת התקשורת בשוודיה ומבחינת הכנסייה עצמה – עד כאן אין בעיה. אז היכן הבעיה? בציור מוצגת אישה טרנסקסואלית על עץ ופלג גופה התחתון הופך לגוף של נחש.

אף על פי שהציירת היא אמנית לסבית מהקהילה הלהט"בית, ואף על פי שהכנסייה ניסתה להתנהג בצורה "תקינה פוליטית", מפלצת התקינות הפוליטית האשימה את הכנסייה בתלייה של ציור טרנספובי. בתוך ימים ספורים פרצו מספר הפגנות מחאה בשוודיה נגד תיאור האישה בעלת גוף הנחש.

לאחר חשבון נפש עז ומייסר, ובתוך שלושה שבועות מאז שנחשף לציבור, הוסר הציור. הכנסייה הסבירה שהנחש, המייצג את הרוע, נקשר עם דמותה של הטרנסקסואלית שבציור – דבר העלול לרמוז כי אנשים טרנסקסואלים הם רעים.

בהודעה לעיתונות הצהירה הכנסייה על מחויבותה למטרה הלהט"בית. היא הדגישה כי הציור עצמו, המתאר את המיניות הגאה בגן עדן, "לחלוטין אינו שנוי במחלוקת", אלא רק החלק עם האישה והנחש – "דבר העשוי להתפרש שאדם טרנסקסואל הוא רשע או אפילו השטן".

"בהתחלה לא קלטתי את המורכבות", אמר פר סוונסוֹן (Per Svensson), כומר בכנסיית סנט פול, בריאיון לתחנת הטלוויזיה השוודית SVT. "אבל לאחר מחשבה ודיון קפדניים עם הנהגת הכנסייה, איננו רואים שום ברירה אלא להסיר את הציור".

סוונסון, בתמימותו, חשב שכאן תסתיים הפרשה. כמו הכומרה של הכנסייה, גם הוא לא הבין את מנגנון התקינות הפוליטית שחזר להכות בכנסיית סנט פול. כעת, הציירת וואלין יצאה בביקורת חריפה נגד הכנסייה. לטענתה, הכנסייה רק מתיימרת להראות שאכפת לה מטרנספוביה, אבל בעצם מסתירה את כוונתה האמיתית ואת חששותיה מתגובת הימין הקיצוני (בשוודיה, כל מי שמתנגד לפרסום ציור כזה בכנסייה מתויג כימין קיצוני).

וואלין עובדת בינתיים על ציור חדש בנושא גן העדן, ללא נחשים טרנסקסואלים. את הציור היא מתכננת לשלוח לכנסייה כדי לבחון את סבלנותה, ולדרוש ממנה לתלות אותו במקום הציור השנוי במחלוקת. מה שרומז כי הפרשה רחוקה מסיומה.

מוסד הכנסייה בשוודיה מונה חמישה מיליון חברים ונחשב לארגון הדתי הגדול ביותר במדינה, ובעל הזרם הלותרני הגדול ביותר באירופה. בכל שוודיה מצאתי רק התנגדות דתית אחת לציור, מבישוף ששמו יוהאן טירברג (Johan Tyrberg) שאמר: "אין שום מקום לציור גנוסטי בכנסייה השוודית". איך נאמר פעם? מעט מדי, לאט מדי ומאוחר מדי. מי שמוותר על מסורתו בשביל להיתפש "תקין פוליטית", שלא יתפלא שיום אחד התקינות הפוליטית תשתלט על ערכיו.

---

* סיליה פרבר מתגוררת בשוודיה. היא כתבה עבור מספר מגזינים ועיתונים, בהם Harper’s Magazine, Esquire, Rolling Stone ועוד