התלמיד הוא תכלית מערכת החינוך, אבל לא המלך שלה

מורה צעירה סיפרה לי בהתלהבות על המדיניות החינוכית המתקדמת בבית הספר שלה. "אצלנו", היא אמרה, "הילד לא צריך להתאים את עצמו למערכת, המערכת מתאימה את עצמה אליו". "וזה חינוך טוב לחיים?" שאלתי. "בטח!" היא ענתה. שאלתי אותה איך הילדים מגיעים בבקרים לבית הספר. היא קצת התפלאה למשמע השאלה הלא רלוונטית, אבל שיתפה פעולה: "יש נהג מיניבוס שאוסף אותם מהבתים". "והנהג הזה", שאלתי, "המערכת מתאימה את עצמה אליו או שהוא צריך להתאים את עצמו למערכת? אם בוקר אחד לא מתחשק לו לצאת מהמיטה אז הוא יכול פשוט להמשיך לישון?"